איוב 9

1 ויען איוב ויאמר׃

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

אׇמְנָם יָדַעְתִּי כִי־כֵן וּמַה־יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם־אֵֽל׃

3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

אִם־יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ לֹֽא־יַעֲנֶנּוּ אַחַת מִנִּי־אָֽלֶף׃

4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִֽי־הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָֽם׃

5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּֽוֹ׃

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצֽוּן׃

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּֽם׃

8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל־בָּמֳתֵי יָֽם׃

9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

עֹֽשֶׂה־עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָֽן׃

10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד־אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּֽר׃

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶה וְיַחֲלֹף וְֽלֹא־אָבִין לֽוֹ׃

12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ מִי־יֹאמַר אֵלָיו מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃

13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

אֱלוֹהַּ לֹא־יָשִׁיב אַפּוֹ תַּחְתָּו שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָֽהַב׃

14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

אַף כִּֽי־אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּֽוֹ׃

15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

אֲשֶׁר אִם־צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּֽן׃

16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

אִם־קָרָאתִי וַֽיַּעֲנֵנִי לֹֽא־אַאֲמִין כִּֽי־יַאֲזִין קוֹלִֽי׃

17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּֽם׃

18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

לֹֽא־יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִֽים׃

19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

אִם־לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה וְאִם־לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵֽנִי׃

20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

אִם־אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי תׇּֽם־אָנִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃

21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

תׇּֽם־אָנִי לֹֽא־אֵדַע נַפְשִׁי אֶמְאַס חַיָּֽי׃

22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

אַחַת הִיא עַל־כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּֽה׃

23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

אִם־שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָֽג׃

24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

אֶרֶץ ׀ נִתְּנָה בְֽיַד־רָשָׁע פְּנֵֽי־שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה אִם־לֹא אֵפוֹא מִי־הֽוּא׃

25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי־רָץ בָּרְחוּ לֹא־רָאוּ טוֹבָֽה׃

26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

חָלְפוּ עִם־אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי־אֹֽכֶל׃

27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

אִם־אׇמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִֽיגָה׃

28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

יָגֹרְתִּי כׇל־עַצְּבֹתָי יָדַעְתִּי כִּי־לֹא תְנַקֵּֽנִי׃

29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

אָנֹכִי אֶרְשָׁע לָמָּה־זֶּה הֶבֶל אִיגָֽע׃

30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

אִם־הִתְרָחַצְתִּי (במו) [בְמֵי־]שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּֽי׃

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃

32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

כִּֽי־לֹא־אִישׁ כָּמוֹנִי אֶעֱנֶנּוּ נָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּֽט׃

33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

לֹא יֵשׁ־בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל־שְׁנֵֽינוּ׃

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְ ט וֹ וְאֵמָתוֹ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃

35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

אֲֽדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי לֹא־כֵן אָנֹכִי עִמָּדִֽי׃