איוב 9

1 ויען איוב ויאמר׃

Και απεκρίθη ο Ιώβ και είπεν·

2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

Αληθώς εξεύρω ότι ούτως έχει· αλλά πως ο άνθρωπος θέλει δικαιωθή ενώπιον του Θεού;

3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

Εάν θελήση να διαδικασθή μετ' αυτού δεν δύναται να αποκριθή προς αυτόν εν εκ χιλίων.

4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

Είναι σοφός την καρδίαν και κραταιός την δύναμιν· τις εσκληρύνθη εναντίον αυτού και ευτύχησεν;

5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

Αυτός μετακινεί τα όρη, και δεν γνωρίζουσι τις έστρεψεν αυτά εν τη οργή αυτού.

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

Αυτός σείει την γην από του τόπου αυτής, και οι στύλοι αυτής σαλεύονται.

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

Αυτός προστάζει τον ήλιον, και δεν ανατέλλει· και κρύπτει υπό σφραγίδα τα άστρα.

8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

Αυτός μόνος εκτείνει τους ουρανούς και πατεί επί τα ύψη της θαλάσσης.

9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

Αυτός κάμνει τον Αρκτούρον, τον Ωρίωνα και την Πλειάδα και τα ταμεία του νότου.

10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

Αυτός κάμνει μεγαλεία ανεξιχνίαστα και θαυμάσια αναρίθμητα.

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

Ιδού, διαβαίνει πλησίον μου, και δεν βλέπω αυτόν· διέρχεται, και δεν εννοώ αυτόν.

12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

Ιδού, αφαιρεί· τις θέλει εμποδίσει αυτόν; τις θέλει ειπεί προς αυτόν, Τι κάμνεις;

13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

Εάν ο Θεός δεν σύρη την οργήν αυτού, οι επηρμένοι βοηθοί καταβάλλονται υποκάτω αυτού.

14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

Πόσον ολιγώτερον εγώ ήθελον αποκριθή προς αυτόν, εκλέγων τους προς αυτόν λόγους μου;

15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

προς τον οποίον, και αν ήμην δίκαιος, δεν ήθελον αποκριθή, αλλ' ήθελον ζητήσει έλεος παρά του Κριτού μου.

16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

Εάν κράξω, και μοι αποκριθή, δεν ήθελον πιστεύσει ότι εισήκουσε της φωνής μου.

17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

Διότι με κατασυντρίβει με ανεμοστρόβιλον και πληθύνει τας πληγάς μου αναιτίως.

18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

Δεν με αφίνει να αναπνεύσω, αλλά με χορτάζει από πικρίας.

19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

Εάν πρόκηται περί δυνάμεως, ιδού, είναι δυνατός· και εάν περί κρίσεως, τις θέλει μαρτυρήσει υπέρ εμού;

20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

Εάν ήθελον να δικαιώσω εμαυτόν, το στόμα μου ήθελε με καταδικάσει· εάν ήθελον ειπεί, είμαι άμεμπτος, ήθελε με αποδείξει διεφθαρμένον.

21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

Και αν ήμην άμεμπτος, δεν ήθελον φροντίσει περί εμαυτού· ήθελον καταφρονήσει την ζωήν μου.

22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

Εν τούτο είναι, διά τούτο είπα, αυτός αφανίζει τον άμεμπτον και τον ασεβή.

23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

Και αν η μάστιξ αυτού θανατόνη ευθύς, γελά όμως εις την δοκιμασίαν των αθώων.

24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

Η γη παρεδόθη εις τας χείρας του ασεβούς· αυτός σκεπάζει τα πρόσωπα των κριτών αυτής· αν ουχί αυτός, που και τις είναι;

25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

Αι δε ημέραι μου είναι ταχυδρόμου ταχύτεραι· φεύγουσι και δεν βλέπουσι καλόν.

26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

Παρήλθον ως πλοία σπεύδοντα· ως αετός πετώμενος επί το θήραμα.

27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

Εάν είπω, Θέλω λησμονήσει το παράπονόν μου, θέλω παραιτήσει το πένθος μου και παρηγορηθή·

28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

τρομάζω διά πάσας τας θλίψεις μου, γνωρίζων ότι δεν θέλεις με αθωώσει.

29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

Είμαι ασεβής· διά τι λοιπόν να κοπιάζω εις μάτην;

30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

Εάν λουσθώ εν ύδατι χιόνος και επιμελώς αποκαθαρίσω τας χείρας μου·

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

συ όμως θέλεις με βυθίσει εις τον βόρβορον, ώστε και αυτά μου τα ιμάτια θέλουσι με βδελύττεσθαι.

32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

Διότι δεν είναι άνθρωπος ως εγώ, διά να αποκριθώ προς αυτόν, και να έλθωμεν εις κρίσιν ομού.

33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

Δεν υπάρχει μεσίτης μεταξύ ημών, διά να βάλη την χείρα αυτού επ' αμφοτέρους ημάς.

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

Ας απομακρύνη απ' εμού την ράβδον αυτού, και ο φόβος αυτού ας μη με εκπλήττη·

35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

τότε θέλω λαλήσει και δεν θέλω φοβηθή αυτόν· διότι ούτω δεν είμαι εν εμαυτώ.