איוב 9
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Da antwortete Hiob und sprach:
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
Wahrhaftig, ich weiß, daß dem so ist; und wie kann der schwache Mensch rechten mit dem starken Gott!
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
Wollte er mit Ihm rechten, so könnte er Ihm auf tausend nicht eins beantworten.
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
Er ist weisen Herzens und von ungebrochener Kraft; wer hat ihm je getrotzt und es durchgesetzt?
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
Er verrückt Berge, und man merkt es nicht, daß er sie in seinem Zorn umgekehrt hat.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
Er bewegt die Erde von ihrem Ort, daß ihre Säulen zittern.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
Er gebietet der Sonne, so geht sie nicht auf; er legt die Sterne unter Siegel.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
Er allein spannt den Himmel aus und tritt auf Meereswogen daher.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
Er macht den Bären, den Orion und das Siebengestirn, samt den Kammern des Südens.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
Er tut große Dinge, die unerforschlich sind, Wunder ohne Zahl.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
Siehe, er geht an mir vorüber, und ich sehe ihn nicht; er fährt vorbei, und ich gewahre ihn nicht.
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
Er rafft dahin, wer hindert ihn? Wer ruft ihm zu: Was machst du da?
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
Gott unterdrückt nicht seinen Zorn; Rahabs Helfer beugen sich unter ihn.
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
Wie sollte ich ihm denn antworten und Worte finden, um mit ihm zu reden?
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
Auch wenn ich im Recht wäre, dürfte ich ihm nicht entgegnen; ich müßte meinen Richter um Gnade anflehen.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
Wenn ich rufe, wird er mir antworten? Ich glaube nicht, daß er meine Stimme hört;
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
denn im Sturm hat er mich zerschlagen und mir ohne Ursache viele Wunden zugefügt.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
Er läßt mich nicht einmal Atem holen, sondern sättigt mich mit Bitterkeit.
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
Kommt's auf die Kraft an, siehe, so ist er stark; wenn aber aufs Recht, wer ladet mich dann vor?
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
Wenn ich schon im Recht bin, so wird mich doch mein Mund verdammen, und bin ich auch unschuldig, so kommt es doch verkehrt heraus.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
Ich bin unschuldig, bin unbesorgt um meine Seele; ich verachte das Leben!
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
Darum sage ich: Es ist einerlei; Fromme und Gottlose bringt er gleicherweise um!
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
Wenn die Geißel plötzlich tötet, so lacht er der Prüfung der Unschuldigen.
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
Die Erde ist in die Gewalt des Frevlers gegeben; das Angesicht ihrer Richter verhüllt er; wenn nicht er, wer tut es denn?
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
Meine Tage eilen schneller dahin als ein Läufer; sie sind entflohen und haben nichts Gutes gesehen;
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
sie sind vorbeigefahren wie Rohrschiffe, wie ein Adler, der sich auf Beute stürzt.
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
Wenn ich denke: Ich will meiner Klage vergessen, meine Miene ändern und heiter dreinschauen,
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
so muß ich meine vielen Schmerzen fürchten; denn ich weiß, daß du mich nicht lossprechen wirst!
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
Soll ich denn schuldig sein, was mühe ich mich vergeblich ab?
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
Wüsche ich mich auch mit Schnee und reinigte meine Hände mit Lauge,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
so würdest du mich doch in die Grube tauchen, daß ich meine Kleider nicht mehr anziehen dürfte!
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
Denn er ist nicht ein Mann wie ich, daß ich ihm antworten könnte, daß wir miteinander vor Gericht gingen;
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
es ist auch kein Schiedsrichter zwischen uns, der seine Hand auf uns beide legen könnte.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
Er nehme aber seine Rute von mir, und sein Schrecken überfalle mich nicht,
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |
so will ich reden und ihn nicht fürchten; denn nicht also steht es in mir selbst.
