איוב 9
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Hiob antwortete und sprach:
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
Ja, ich weiß fast wohl, daß also ist, daß ein Mensch nicht rechtfertig bestehen mag gegen Gott.
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
Hat er Lust, mit ihm zu hadern, so kann er ihm auf tausend nicht eins antworten.
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
Er ist weise und mächtig wem ist's je gelungen, der sich wider ihn gelegt hat?
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
Er versetzt Berge, ehe sie es inne werden, die er in seinem Zorn umkehret.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
Er weget ein Land aus seinem Ort, daß seine Pfeiler zittern.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
Er spricht zur Sonne, so gehet sie nicht auf, und versiegelt die Sterne.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
Er breitet den Himmel aus allein und gehet auf den Wogen des Meers.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
Er machet den Wagen am Himmel und Orion und die Glucke und die Sterne gegen Mittag.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
Er tut große Dinge, die nicht zu forschen sind, und Wunder, deren keine Zahl ist.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
Siehe, er gehet vor mir über, ehe ich's gewahr werde, und verwandelt sich, ehe ich's merke.
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
Siehe, wenn er geschwind hinfähret, wer will ihn wiederholen? Wer will zu ihm sagen: Was machst du?
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
Er ist Gott, seinen Zorn kann niemand stillen; unter ihm müssen sich beugen die stolzen HERREN.
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
Wie sollt ich denn ihm antworten und Worte finden gegen ihn?
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
Wenn ich auch gleich recht habe, kann ich ihm dennoch nicht antworten sondern ich müßte um mein Recht flehen.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
Wenn ich ihn schon anrufe, und er mich erhöret, so glaube ich doch nicht, daß er meine Stimme höre.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
Denn er fähret über mich mit Ungestüm und macht mir der Wunden viel ohne Ursache.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
Er läßt meinen Geist sich nicht erquicken, sondern macht mich voll Betrübnis.
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
Will man Macht; so ist er zu mächtig; will man Recht, wer will mein Zeuge sein?
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
Sage ich, daß ich gerecht bin; so verdammet er mich doch; bin ich fromm, so macht er mich doch zu Unrecht.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
Bin ich denn fromm, so darf sich's meine Seele nicht annehmen. Ich begehre keines Lebens mehr.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
Das ist das Eine, das ich gesagt habe: Er bringet um beide den Frommen und Gottlosen.
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
Wenn er anhebt zu geißeln, so dringet er fort bald zum Tode und spottet der Anfechtung der Unschuldigen.
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
Das Land aber wird gegeben unter die Hand des Gottlosen, daß er ihre Richter unterdrücke. Ist's nicht also? Wie sollte es anders sein?
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
Meine Tage sind schneller gewesen denn ein Läufer; sie sind geflohen und haben nichts Gutes erlebt.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
Sie sind vergangen wie die starken Schiffe, wie ein Adler fleugt zur Speise.
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
Wenn ich gedenke, ich will meiner Klage vergessen und meine Gebärde lassen fahren und mich erquicken,
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
so fürchte ich alle meine Schmerzen, weil ich weiß, daß du mich nicht unschuldig sein lässest.
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
Bin ich denn gottlos, warum leide ich denn solche vergebliche Plage?
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
Wenn ich mich gleich mit Schneewasser wünsche und reinigte meine Hände mit dem Brunnen,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
so wirst du mich doch tunken in Kot, und werden mir meine Kleider scheußlich anstehen.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
Denn er ist nicht meinesgleichen, dem ich antworten möchte, daß wir vor Gericht miteinander kämen.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
Es ist unter uns kein Schiedsmann, noch der seine Hand zwischen uns beide lege.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
Er nehme von mir seine Rute und lasse sein Schrecken von mir,
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |
daß ich möge reden und mich nicht vor ihm fürchten dürfe; sonst kann ich nichts tun, das für mich sei.
