< איוב 9 >

ויען איוב ויאמר׃ 1
And Job answereth and saith: —
אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ 2
Truly I have known that [it is] so, And what — is man righteous with God?
אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ 3
If he delight to strive with Him — He doth not answer him one of a thousand.
חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ 4
Wise in heart and strong in power — Who hath hardened toward Him and is at peace?
המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ 5
Who is removing mountains, And they have not known, Who hath overturned them in His anger.
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ 6
Who is shaking earth from its place, And its pillars move themselves.
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ 7
Who is speaking to the sun, and it riseth not, And the stars He sealeth up.
נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ 8
Stretching out the heavens by Himself, And treading on the heights of the sea,
עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ 9
Making Osh, Kesil, and Kimah, And the inner chambers of the south.
עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ 10
Doing great things till there is no searching, And wonderful, till there is no numbering.
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ 11
Lo, He goeth over by me, and I see not, And He passeth on, and I attend not to it.
הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ 12
Lo, He snatches away, who bringeth it back? Who saith unto Him, 'What dost Thou?'
אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ 13
God doth not turn back His anger, Under Him bowed have proud helpers.
אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ 14
How much less do I — I answer Him? Choose out my words with Him?
אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ 15
Whom, though I were righteous, I answer not, For my judgment I make supplication.
אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ 16
Though I had called and He answereth me, I do not believe that He giveth ear [to] my voice.
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ 17
Because with a tempest He bruiseth me, And hath multiplied my wounds for nought.
לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ 18
He permitteth me not to refresh my spirit, But filleth me with bitter things.
אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ 19
If of power, lo, the Strong One; And if of judgment — who doth convene me?
אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ 20
If I be righteous, Mine mouth doth declare me wicked, Perfect I am! — it declareth me perverse.
תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ 21
Perfect I am! — I know not my soul, I despise my life.
אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ 22
It is the same thing, therefore I said, 'The perfect and the wicked He is consuming.'
אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ 23
If a scourge doth put to death suddenly, At the trial of the innocent He laugheth.
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ 24
Earth hath been given Into the hand of the wicked one. The face of its judges he covereth, If not — where, who [is] he?
וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ 25
My days have been swifter than a runner, They have fled, they have not seen good,
חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ 26
They have passed on with ships of reed, As an eagle darteth on food.
אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ 27
Though I say, 'I forget my talking, I forsake my corner, and I brighten up!'
יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ 28
I have been afraid of all my griefs, I have known that Thou dost not acquit me.
אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ 29
I — I am become wicked; why [is] this? [In] vain I labour.
אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ 30
If I have washed myself with snow-water, And purified with soap my hands,
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ 31
Then in corruption Thou dost dip me, And my garments have abominated me.
כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ 32
But if a man like myself — I answer him, We come together into judgment.
לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ 33
If there were between us an umpire, He doth place his hand on us both.
יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ 34
He doth turn aside from off me his rod, And His terror doth not make me afraid,
אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ 35
I speak, and do not fear Him, But I am not right with myself.

< איוב 9 >