איוב 9

1 ויען איוב ויאמר׃

Then Job answered,

2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

“Truly I know that it is so, but how can man be just with God?

3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

If he is pleased to contend with him, he can’t answer him one time in a thousand.

4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

God is wise in heart, and mighty in strength. Who has hardened himself against him and prospered?

5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

He removes the mountains, and they don’t know it, when he overturns them in his anger.

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

He shakes the earth out of its place. Its pillars tremble.

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

He commands the sun and it doesn’t rise, and seals up the stars.

8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

He alone stretches out the heavens, and treads on the waves of the sea.

9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

He makes the Bear, Orion, and the Pleiades, and the rooms of the south.

10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

He does great things past finding out; yes, marvelous things without number.

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

Behold, he goes by me, and I don’t see him. He passes on also, but I don’t perceive him.

12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

Behold, he snatches away. Who can hinder him? Who will ask him, ‘What are you doing?’

13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

“God will not withdraw his anger. The helpers of Rahab stoop under him.

14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

How much less will I answer him, and choose my words to argue with him?

15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

Though I were righteous, yet I wouldn’t answer him. I would make supplication to my judge.

16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

If I had called, and he had answered me, yet I wouldn’t believe that he listened to my voice.

17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

For he breaks me with a storm, and multiplies my wounds without cause.

18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

He will not allow me to catch my breath, but fills me with bitterness.

19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

If it is a matter of strength, behold, he is mighty! If of justice, ‘Who,’ says he, ‘will summon me?’

20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

Though I am righteous, my own mouth will condemn me. Though I am blameless, it will prove me perverse.

21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

I am blameless. I don’t respect myself. I despise my life.

22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

“It is all the same. Therefore I say he destroys the blameless and the wicked.

23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

If the scourge kills suddenly, he will mock at the trial of the innocent.

24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

The earth is given into the hand of the wicked. He covers the faces of its judges. If not he, then who is it?

25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

“Now my days are swifter than a runner. They flee away. They see no good.

26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

They have passed away as the swift ships, as the eagle that swoops on the prey.

27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

If I say, ‘I will forget my complaint, I will put off my sad face, and cheer up,’

28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

I am afraid of all my sorrows. I know that you will not hold me innocent.

29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

I will be condemned. Why then do I labor in vain?

30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

If I wash myself with snow, and cleanse my hands with lye,

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

yet you will plunge me in the ditch. My own clothes will abhor me.

32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

For he is not a man, as I am, that I should answer him, that we should come together in judgment.

33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

There is no umpire between us, that might lay his hand on us both.

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

Let him take his rod away from me. Let his terror not make me afraid;

35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

then I would speak, and not fear him, for I am not so in myself.