איוב 9
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
And he answered Job and he said.
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
Truly I know that thus and what? will he be justified a person with God.
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
If someone desires to conduct a case with him not he will answer him one [time] from a thousand.
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
Wise of heart and strong of power who? has he shown stubbornness to him and he has remained unharmed.
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
The [one who] removes mountains and not they know [the one] who he overturns them in anger his.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
The [one who] shakes [the] earth from place its and pillars its they tremble!
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
The [one who] speaks to the sun and not it shines and behind [the] stars he puts a seal.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
[one who] stretches out [the] heavens To only him and [one who] treads on [the] high places of [the] sea.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
[one who] makes [the] Bear Orion and Pleiades and [the] chambers of [the] south.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
[one who] does Great [things] until there not [is] inquiry and wonders until there not [is] number.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
There! he will pass by at me and not I will see [him] and he may pass on and not I will perceive him.
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
There! he will snatch away who? will he turn back him who? will he say to him what? are you doing.
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
God not he will turn back anger his (under him *Q(k)*) they lay prostrate [the] helpers of Rahab.
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
Indeed? for I I will answer him I will choose words my with him.
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
[I] who Though I am righteous not I will answer to judge my I will seek favor.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
If I called and he answered me not I believe that he gave ear to voice my.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
[he] who With a storm he crushes me and he increases wounds my without cause.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
Not he permits me to bring back breath my for he surfeits me bitter things.
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
If to power a strong [one] there! and if to justice who? will he summon me.
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
Though I am righteous own mouth my it will condemn as guilty me [am] blameless I and it declared guilty me.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
[am] blameless I not I know self my I reject life my.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
[is] one It there-fore I say [the] blameless and [the] wicked he [is] bringing to an end.
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
If a scourge it kills suddenly [the] despair of innocent [ones] he mocks.
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
A land - it has been given in [the] hand of a wicked [person] [the] face of judges its he covers if not then who? [is] it.
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
And days my they have been swift more than a runner they have fled not they have seen good.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
They have passed on with ships of reed like an eagle [which] it rushes on food.
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
If to say I I will forget complaint my I will let loose face my and I will be cheerful.
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
I dread all pains my I know that not you will acquit me.
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
I I will be guilty why? this vanity will I labor.
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
If I washed myself (in water of *Q(K)*) snow and I cleansed with potash hands my.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
Then in pit you will dip me and they will abhor me own clothes my.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
For not [he is] a human like me I will answer him we will come together in judgment.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
Not there between us [is] an arbiter he may put hand his on [the] two of us.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
Let him remove from on me rod his and dread his may not it terrify me.
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |
I will speak and not I will fear him for not [am] thus I with myself.
