איוב 9
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Job replied,
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
“Yes, I know all that! But how can anyone be right before God?
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
If you wanted to argue with God, God could ask a thousand questions that no-one could answer.
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
God is so wise and so powerful that no-one could challenge him and win.
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
God moves the mountains suddenly; he overturns them in his anger.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
He shakes the earth, making its foundations quake.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
He is the one who can command the sun not to rise and the stars not to shine.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
He alone is the one who stretches out the heavens and walks on the waves of the sea.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
He made the constellations of the Bear, Orion, the Pleiades, and the stars of the southern sky.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
He is the one who does incredible things that are beyond our understanding, marvelous things that are uncountable.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
But when he passes by me, I don't see him; when he moves on, he is invisible to me.
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
If he takes away, who can prevent him? Who is going to ask him, ‘What are you doing?’
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
God does not restrain his anger; he crushes Rahab's helpers underfoot.
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
So how much less could I answer God, or choose my words to argue with him!
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
Even though I'm right, I can't answer him. I must plead for mercy from my judge.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
Even if I called him to come and he responded, I don't believe he would listen to me.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
He pounds me with the winds of a storm; he wounds me time and again, without giving a reason.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
He doesn't give me a chance even to catch my breath; instead he fills my life with bitter suffering.
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
If it's a question of strength, then God is the strongest. If it's a question of justice, then who will set a time for my case?
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
Even though I am right, my own mouth would condemn me; even though I am innocent, he would prove me wrong.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
I am innocent! I don't care what happens to me. I hate my life!
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
That's why I say, ‘It makes no difference to God. He destroys both the innocent and the wicked.’
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
When disaster strikes suddenly he mocks the despair of the innocent.
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
The earth has been handed over to the wicked; he blinds the eyes of the judges—if it's not him who does this, then who is it?
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
The days of my life race by like a runner, rushing past without me seeing any happiness.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
They pass by like fast sailing ships, like an eagle swooping down on its prey.
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
If I said to myself, ‘I will forget my complaints; I will stop crying and be happy,’
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
I would still be terrified at all my suffering because you, God, will not say I'm innocent.
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
Since I'm condemned, what's the point in arguing?
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
Even if I wash myself with pure mountain water and clean my hands with soap,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
you would toss me into a slime pit so that even my own clothes would hate me!
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
For God is not a mortal being like me, I can't defend myself or take him to court.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
If only there was an arbitrator who could bring us both together!
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
I wish God would stop beating me with his rod and terrifying me!
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |
Then I could speak up without being afraid—but since I am, I can't!”
