איוב 9
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Then Job answered and said,
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
I know of a truth that it is so: for how shall a mortal man be just before the Lord?
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
For if he would enter into judgment with him, [God] would not hearken to him, so that he should answer to one of his charges of a thousand.
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
For he is wise in mind, and mighty, and great: who has hardened himself against him and endured?
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
Who wears out the mountains, and [men] know it not: who overturns them in anger.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
Who shakes the [earth] under heaven from its foundations, and its pillars totter.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
Who commands the sun, and it rises not; and he seals up the stars.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
Who alone has stretched out the heavens, and walks on the sea as on firm ground.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
Who makes Pleias, and Hesperus, and Arcturus, and the chambers of the south.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
Who does great and unsearchable things; glorious also and excellent things, innumerable.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
If ever he should go beyond me, I shall not see him: if he should pass by me, neither thus have I known [it].
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
If he would take away, who shall turn him back? or who shall say to him, What hast thou done?
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
For [if] he has turned away [his] anger, the whales under heaven have stooped under him.
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
Oh then that he would hearken to me, or judge my cause.
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
For though I be righteous, he will not hearken to me: I will intreat his judgment.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
And if I should call and he should not hearken, I cannot believe that he has listened to my voice.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
Let him not crush me with a dark storm: but he has made by bruises many without cause.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
For he suffers me not to take breath, but he has filled me with bitterness.
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
For indeed he is strong in power: who then shall resist his judgment?
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
For though I should seem righteous, my mouth will be profane: and though I should seem blameless, I shall be proved perverse.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
For even if I have sinned, I know it not [in] my soul: but my life is taken away.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
Wherefore I said, Wrath slays the great and mighty man.
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
For the worthless die, but the righteous are laughed to scorn.
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
For they are delivered into the hands of the unrighteous [man]: he covers the faces of the judges [of the earth]: but if it be not he, who is it?
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
But my life is swifter than a post: [my days] have fled away, and they knew it not.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
Or again, is there a trace of [their] path [left] by ships? or is there one of the flying eagle as it seeks [its] prey?
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
And if I should say, I will forget to speak, I will bow down my face and groan;
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
I quake in all my limbs, for I know that thou wilt not leave me alone [as] innocent.
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
But since I am ungodly, why have I not died?
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
For if I should wash myself with snow, and purge myself with pure hands,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
thou hadst thoroughly plunged me in filth, and my garment had abhorred me.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
For thou art not man like me, with whom I could contend, that we might come together to judgment.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
Would that [he] our mediator were [present], and a reprover, and one who should hear [the cause] between both.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
Let him remove [his] rod from me, and let not his fear terrify me:
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |
so shall I not be afraid, but I will speak: for I am not thus conscious [of guilt].
