איוב 9

1 ויען איוב ויאמר׃

Then Job answered:

2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

“Yes, I know that it is so, but how can a mortal be righteous before God?

3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

If one wished to contend with God, he could not answer Him one time out of a thousand.

4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

God is wise in heart and mighty in strength. Who has resisted Him and prospered?

5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

He moves mountains without their knowledge and overturns them in His anger.

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

He shakes the earth from its place, so that its foundations tremble.

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

He commands the sun not to shine; He seals off the stars.

8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

He alone stretches out the heavens and treads on the waves of the sea.

9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

He is the Maker of the Bear and Orion, of the Pleiades and the constellations of the south.

10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

He does great things beyond searching out, and wonders without number.

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

Were He to pass by me, I would not see Him; were He to move, I would not recognize Him.

12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

If He takes away, who can stop Him? Who dares to ask Him, ‘What are You doing?’

13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

God does not restrain His anger; the helpers of Rahab cower beneath Him.

14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

How then can I answer Him or choose my arguments against Him?

15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

For even if I were right, I could not answer. I could only beg my Judge for mercy.

16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

If I summoned Him and He answered me, I do not believe He would listen to my voice.

17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

For He would crush me with a tempest and multiply my wounds without cause.

18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

He does not let me catch my breath, but overwhelms me with bitterness.

19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

If it is a matter of strength, He is indeed mighty! If it is a matter of justice, who can summon Him?

20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

Even if I were righteous, my mouth would condemn me; if I were blameless, it would declare me guilty.

21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

Though I am blameless, I have no concern for myself; I despise my own life.

22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

It is all the same, and so I say, ‘He destroys both the blameless and the wicked.’

23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

When the scourge brings sudden death, He mocks the despair of the innocent.

24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

The earth is given into the hand of the wicked; He blindfolds its judges. If it is not He, then who is it?

25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

My days are swifter than a runner; they flee without seeing good.

26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

They sweep by like boats of papyrus, like an eagle swooping down on its prey.

27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

If I were to say, ‘I will forget my complaint and change my expression and smile,’

28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

I would still dread all my sufferings; I know that You will not acquit me.

29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

Since I am already found guilty, why should I labor in vain?

30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

If I should wash myself with snow and cleanse my hands with lye,

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

then You would plunge me into the pit, and even my own clothes would despise me.

32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

For He is not a man like me, that I can answer Him, that we can take each other to court.

33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

Nor is there a mediator between us, to lay his hand upon us both.

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

Let Him remove His rod from me, so that His terror will no longer frighten me.

35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

Then I would speak without fear of Him. But as it is, I am on my own.