ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |