איוב 8
| ויען בלדד השוחי ויאמר׃ | 1 |
Respondens autem Baldad Suhites, dixit:
| עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃ | 2 |
Usquequo loqueris talia, et spiritus multiplex sermones oris tui?
| האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃ | 3 |
Numquid Deus supplantat iudicium? aut Omnipotens subvertit quod iustum est?
| אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃ | 4 |
Etiam si filii tui peccaverunt ei, et dimisit eos in manu iniquitatis suae:
| אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃ | 5 |
Tu tamen si diluculo consurrexeris ad Deum, et Omnipotentem fueris deprecatus:
| אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃ | 6 |
Si mundus et rectus incesseris, statim evigilabit ad te, et pacatum reddet habitaculum iustitiae tuae:
| והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃ | 7 |
In tantum, ut si priora tua fuerint parva, et novissima tua multiplicentur nimis.
| כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃ | 8 |
Interroga enim generationem pristinam, et diligenter investiga patrum memoriam:
| כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃ | 9 |
(Hesterni quippe sumus, et ignoramus quoniam sicut umbra dies nostri sunt super terram.)
| הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃ | 10 |
Et ipsi docebunt te: loquentur tibi, et de corde suo proferent eloquia.
| היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃ | 11 |
Numquid vivere potest scirpus absque humore? aut crescere carectum sine aqua?
| עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃ | 12 |
Cum adhuc sit in flore, nec carpatur manu, ante omnes herbas arescit:
| כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃ | 13 |
Sic viae omnium, qui obliviscuntur Deum, et spes hypocritae peribit:
| אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃ | 14 |
Non ei placebit vecordia sua, et sicut tela aranearum fiducia eius.
| ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃ | 15 |
Innitetur super domum suam, et non stabit: fulciet eam, et non consurget:
| רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃ | 16 |
Humectus videtur antequam veniat Sol, et in ortu suo germen eius egredietur.
| על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃ | 17 |
Super acervum petrarum radices eius densabuntur, et inter lapides commorabitur.
| אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃ | 18 |
Si absorbuerit eum de loco suo, negabit eum, et dicet: Non novi te.
| הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃ | 19 |
Haec est enim laetitia viae eius, ut rursum de terra alii germinentur.
| הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃ | 20 |
Deus non proiiciet simplicem, nec porriget manum malignis:
| עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃ | 21 |
Donec impleatur risu os tuum, et labia tua iubilo.
| שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃ | 22 |
Qui oderunt te, induentur confusione: et tabernaculum impiorum non subsistet.
