איוב 8

1 ויען בלדד השוחי ויאמר׃

Da svarede Bildad, Sukiten, og sagde:

2 עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃

Hvor længe vil du tale disse Ting, og hvor længe skal din Munds Taler være et mægtigt Vejr?

3 האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃

Mon Gud skulde forvende Retten, og mon den Almægtige skulde forvende Retfærdighed?

4 אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃

Dersom dine Sønner have syndet imod ham, da har han givet dem hen i deres Overtrædelsers Vold.

5 אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃

Men vil du søge hen til Gud og bede den Almægtige om Naade,

6 אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃

og er du ren og oprigtig, da skal han vaage over dig og gøre, at din Retfærdigheds Bolig skal have Fred.

7 והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃

Og var dit første lidet, saa skal dit sidste blive saare stort.

8 כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃

Thi, kære, spørg den henfarne Slægt og agt paa det, som deres Fædre have udgrundet;

9 כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃

— thi vi ere fra i Gaar og vide intet; thi en Skygge ere vore Dage paa Jorden; —

10 הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃

skulle de ikke belære dig, ja sige dig det, og fremføre Ord ud af deres Hjerte?

11 היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃

Kan et Siv opvokse uden af Sump? kan Enggræs gro op uden Vand?

12 עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃

Endnu staar det i sin Grøde, det rykkes ikke op; men før alt andet Græs borttørres det.

13 כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃

Saa ere alle deres Veje, som glemme Gud; og den vanhelliges Haab slaar fejl.

14 אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃

Thi hans Haab skal briste, og hans Tillid er som en Spindelvæv.

15 ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃

Han forlader sig fast paa sit Hus, men det skal ikke blive staaende; han holder sig til det, men det skal ikke staa fast.

16 רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃

Han skyder frodigt op for Solen; og hans unge Skud brede sig ud over hans Have.

17 על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃

Hans Rødder gro i hverandre om Stendyngen; han skuer op imod Stenhuset.

18 אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃

Men oprykkes han fra sit Sted, da skal dette fornægte ham og sige: Jeg har ikke set dig.

19 הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃

Se, det er Glæden af hans Vej, og en anden vokser frem af Støvet.

20 הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃

Se, Gud forkaster ikke den retsindige og holder ikke fast ved de ondes Haand.

21 עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃

Endnu skal han fylde din Mund med Latter og dine Læber med Frydeskrig.

22 שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃

De, som hade dig, skulle klædes med Skam, og de ugudeliges Telt skal ikke mere findes.