איוב 7
| הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃ | 1 |
| כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃ | 2 |
| כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃ | 3 |
| אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃ | 4 |
| לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃ | 5 |
| ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃ | 6 |
| זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃ | 7 |
| לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃ | 8 |
| כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ (Sheol h7585) | 9 |
| לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃ | 10 |
| גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃ | 11 |
| הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃ | 12 |
| כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃ | 13 |
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃ | 14 |
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃ | 15 |
| מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃ | 16 |
| מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃ | 17 |
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃ | 18 |
| כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃ | 19 |
| חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃ | 20 |
| ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ | 21 |
