איוב 7
| הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃ | 1 |
それ人の世にあるは戰鬪にあるがごとくならずや 又其日は傭人の日のごとくなるにあらずや
| כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃ | 2 |
奴僕の暮を冀がふが如く傭人のその價を望むがごとく
| כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃ | 3 |
我は苦しき月を得させられ 憂はしき夜をあたへらる
| אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃ | 4 |
我臥ば乃はち言ふ 何時夜あけて我おきいでんかと 曙まで頻に輾轉ぶ
| לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃ | 5 |
わが肉は蟲と土塊とを衣服となし 我皮は愈てまた腐る
| ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃ | 6 |
わが日は機の梭よりも迅速なり 我望む所なくし之を送る
| זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃ | 7 |
想ひ見よ わが生命が氣息なる而已 我目は再び福祉を見ること有じ
| לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃ | 8 |
我を見し者の眼かさねて我を見ざらん 汝目を我にむくるも我は已に在ざるべし
| לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃ | 10 |
彼は再びその家に歸らず 彼の郷里も最早かれを認めじ
| גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃ | 11 |
然ば我はわが口を禁めず 我心の痛によりて語ひ わが神魂の苦しきによりて歎かん
| הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃ | 12 |
我あに海ならんや鰐ならんや 汝なにとて我を守らせおきたまふぞ
| כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃ | 13 |
わが牀われを慰め わが寢床わが愁を解んと思ひをる時に
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃ | 14 |
汝夢をもて我を驚かし 異象をもて我を懼れしめたまふ
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃ | 15 |
是をもて我心は氣息の閉んことを願ひ 我この骨よりも死を冀がふ
| מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃ | 16 |
われ生命を厭ふ 我は永く生るをことを願はず 我を捨おきたまへ 我日は氣のごときなり
| מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃ | 17 |
人を如何なる者として汝これを大にし 之を心に留
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃ | 18 |
朝ごとに之を看そなはし 時わかず之を試みたまふや
| כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃ | 19 |
何時まで汝われに目を離さず 我が津を咽む間も我を捨おきたまはざるや
| חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃ | 20 |
人を鑒みたまふ者よ我罪を犯したりとて汝に何をか爲ん 何ぞ我を汝の的となして我にこの身を厭はしめたまふや
| ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ | 21 |
汝なんぞ我の愆を赦さず我罪を除きたまはざるや 我いま土の中に睡らん 汝我を尋ねたまふとも我は在ざるべし
