איוב 7
| הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃ | 1 |
“Is there not warfare to man on earth? And his days as the days of a hired worker?
| כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃ | 2 |
As a servant desires the shadow, And as a hired worker expects his wage,
| כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃ | 3 |
So I have been caused to inherit months of vanity, And they numbered nights of misery to me.
| אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃ | 4 |
If I lay down, then I have said, When do I rise, And evening has been measured? And I have been full of tossings until dawn.
| לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃ | 5 |
My flesh has been clothed [with] worms, And a clod of dust, My skin has been shriveled and is loathsome,
| ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃ | 6 |
My days swifter than a loom, And they are consumed without hope.
| זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃ | 7 |
Remember that my life [is] a breath, My eye does not turn back to see good.
| לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃ | 8 |
The eye of my beholder does not behold me. Your eyes [are] on me—and I am not.
| כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ (Sheol h7585) | 9 |
A cloud has been consumed, and it goes, So he who is going down to Sheol does not come up. (Sheol h7585)
| לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃ | 10 |
He does not turn to his house again, Nor does his place discern him again.
| גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃ | 11 |
Also I do not withhold my mouth—I speak in the distress of my spirit, I talk in the bitterness of my soul.
| הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃ | 12 |
Am I a sea [monster], or a dragon, That You set a watch over me?
| כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃ | 13 |
When I said, My bed comforts me, In my talking He takes away my couch.
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃ | 14 |
And You have frightened me with dreams, And You terrify me from visions,
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃ | 15 |
And my soul chooses strangling, Death rather than my bones.
| מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃ | 16 |
I have wasted away—I do not live for all time. Cease from me, for my days [are] vanity.
| מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃ | 17 |
What [is] man that You magnify him? And that You set Your heart to him?
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃ | 18 |
And inspect him in the mornings, [And] in the evenings try him?
| כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃ | 19 |
How long do You not look from me? You do not desist until I swallow my spittle.
| חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃ | 20 |
I have sinned, what do I do to You, O watcher of man? Why have You set me for a mark to You, And I am for a burden to myself—and what?
| ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ | 21 |
You do not take away my transgression, And [do not] cause my iniquity to pass away, Because now, I lie down in dust, And You have sought me—and I am not!”
