< איוב 7 >

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃ 1
人生在世,豈不像服兵役﹖人的歲月,豈不像傭工的時日﹖
כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃ 2
有如奴工切望陰涼,傭工期待工資:
כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃ 3
這樣,我也只有承受失意的歲月,為我注定的苦痛長夜。
אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃ 4
我臥下時說:「幾時天亮﹖」我起來時又說:「黑夜何時到﹖」我整夜輾轉反側,直到天亮。
לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃ 5
我的肉身以蛆蟲與泥皮為衣,我的皮膚破裂流膿。
ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃ 6
我的日月速於織梭,也因無希望而中斷。
זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃ 7
請你記住:我的生命無非像一口氣,我的眼再也見不到幸福。
לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃ 8
注目於我的,再也見不到我;你的眼看我時、我已不在了。
כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ (Sheol h7585) 9
他去了,好像雲消霧散;下到陰府的,再也不得上來, (Sheol h7585)
לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃ 10
不再回家,本鄉也不認識他。
גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃ 11
為此,我不能再閉口不言,我要吐露我心靈的憂愁,陳述我靈魂的苦楚。
הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃ 12
我豈是海洋或海怪﹖你竟派遣警衛把守我。
כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃ 13
我若想:「我的床榻會寬慰我,我的臥舖會減輕我的痛苦。」
וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃ 14
你就以噩夢擾亂我,以異像驚嚇我。
ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃ 15
我的心靈寧願窒息,寧死不願受此苦痛。
מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃ 16
我已筋疲力盡,活不下去。任憑我去罷! 因為我的日月僅是一口氣。
מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃ 17
人算什麼,你竟如此顯揚他,將他置諸心頭,
ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃ 18
天天早晨看護他,時刻不斷考察他﹖
כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃ 19
你到何時纔不注視我,而讓我輕鬆咽一下唾沫﹖
חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃ 20
監察人者啊! 我犯罪與你何干﹖為何叫我當你的箭靶,使我成為你的重擔﹖
ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ 21
為何你不肯容忍我的過錯,寬赦我的罪惡﹖不久我將臥在塵土中,任你尋找我,我已不在了。

< איוב 7 >