איוב 6
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Da gab ihm Job zur Antwort:
| לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ | 2 |
"Wenn doch mein Gram, mein Leid gewogen würde auf einer Waage, ganz genau,
| כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ | 3 |
so wär es schwerer als des Meeres Sand. Deshalb sind meine Worte unbedacht.
| כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ | 4 |
Des Höchsten Pfeile kenne ich zu gut, mein Geist saugt doch ihr Gift in sich hinein. Die Gottesschrecken überfallen mich.
| הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ | 5 |
Auf grüner Au, schreit da der Esel, und brüllt der Stier bei seinem Futter?
| היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ | 6 |
Kann man denn Fades ohne Salz genießen; besitzt das Eiweiß Wohlgeschmack?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ | 7 |
So widert es mich an, auch jenes anzurühren, dergleichen gilt mir wie ein Trauerbrot.
| מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ | 8 |
Ach, daß mein Flehen Gnade fände, daß Gott erfüllte meinen Wunsch!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ | 9 |
Gefiel es Gott, mich zu zermalmen; zerschnitt er rasch in Großmut meinen Lebensfaden!
| ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ | 10 |
Dies wäre noch ein Trost für mich; ich tanzte noch im schonungslosen Schmerze, weil ich mit Worten an den Heiligen nicht zurückgehalten.
| מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ | 11 |
Was ist denn meine Kraft, daß ich noch hoffen, mein Zweck, daß ich mich noch gedulden soll?
| אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ | 12 |
Ist meine Körperkraft aus Stein? Ist denn mein Fleisch aus Erz?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ | 13 |
Verdiene ich denn keinen Beistand mehr? Ist jede Hilfe mir zu nehmen?
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ | 14 |
Dem Leidenden gebührt von seinem Freunde Liebe, und muß er selbst die Gottesfurcht beiseite lassen.
| אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ | 15 |
Die Brüder aber sind mir untreu wie die Bäche. - Sie zeigen nutzlos sich wie Wasserläufe,
| הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ | 16 |
die durch die Kälte trauern und die der Schnee verbirgt,
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ | 17 |
die ebenso, wenn sie durchglüht, verschwinden, wenn's heiß, getilgt von ihrem Orte sind,
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ | 18 |
und deren Wegeläufe ganz verkehrt. Sie steigen dann als Dunst hinauf und sind nicht mehr zu finden.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ | 19 |
Die Karawanen Temas schauen danach aus; die Reisezüge Sabas rechnen drauf.
| בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ | 20 |
Doch ihr Vertrauen täuschet sie; sie kommen hin und sind dann schwer betrogen. -
| כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ | 21 |
Zu gar nichts nutze seid ihr freilich. Ihr seht das Unglück und verzaget.
| הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ | 22 |
Ja, habe ich euch gesagt: 'Von Eurem gebt mir! Aus eurem mühevoll erworbenen Gute zahlt für mich!
| ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ | 23 |
Befreit mich aus der Hand des Drängers! Vom harten Gläubiger erlöset mich!'
| הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ | 24 |
Belehrt mich eines Besseren, dann schweige ich. Zeigt mir doch meinen Irrtum!
| מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ | 25 |
Wozu verhöhnt ihr offne Worte, und was beweist denn ein Beweis von euch?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ | 26 |
Ja, haltet ihr schon bloße Worte für Beweis, die Worte eines Armen aber nur für Wind?
| אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ | 27 |
Laßt ihr auf Waisen etwas kommen, und sprecht ihr gegen euren Freund?
| ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ | 28 |
Nun aber wollet mit Verlaub mir zuhören! Ich täusche eure Aufmerksamkeit mitnichten.
| שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ | 29 |
Hierher kehrt euch! Kein Unrecht laßt geschehen! Hierher kehrt euch! Im Rechte bin ich noch hierin.
| היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ | 30 |
Ist denn auf meiner Zunge einzig Unrecht? Verstehe ich denn nicht, was Sünde ist?"
