איוב 6

1 ויען איוב ויאמר׃

Mais Job répondit, et dit:

2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

Plût à Dieu que mon indignation fût bien pesée, et qu'on mît ensemble dans une balance ma calamité!

3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

Car elle serait plus pesante que le sable de la mer; c'est pourquoi mes paroles sont englouties.

4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

Parce que les flèches du Tout-puissant sont au dedans de moi; mon esprit en suce le venin; les frayeurs de Dieu se dressent en bataille contre moi.

5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

L'âne sauvage braira-t-il après l'herbe, et le bœuf mugira-t-il après son fourrage?

6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

Mangera-t-on sans sel ce qui est fade? trouvera-t-on de la saveur dans le blanc d'un œuf?

7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

Mais pour moi, les choses que je n'aurais pas seulement voulu toucher, sont des saletés qu'il faut que je mange.

8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

Plût à Dieu que ce que je demande m'arrivât, et que Dieu me donnât ce que j'attends;

9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

Et que Dieu voulût m'écraser, et [qu'il voulût] lâcher sa main pour m'achever!

10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

Mais j'ai encore cette consolation, quoique la douleur me consume, et qu'elle ne m'épargne point, que je n'ai point tû les paroles du Saint.

11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

Quelle est ma force, que je puisse soutenir [de si grands maux]? et quelle [en est] la fin, que je puisse prolonger ma vie?

12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

Ma force est-elle une force de pierre, et ma chair est-elle d'acier?

13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

Ne suis-je pas destitué de secours, et tout appui n'est-il pas éloigné de moi?

14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

A celui qui se fond [sous l'ardeur des maux, est due] la compassion de son ami; mais il a abandonné la crainte du Tout-puissant.

15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

Mes frères m'ont manqué comme un torrent, comme le cours impétueux des torrents qui passent;

16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

Lesquels on ne voit point à cause de la glace, et sur lesquels s'entasse la neige;

17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

Lesquels, au temps que la chaleur donne dessus, défaillent; quand ils sentent la chaleur, ils disparaissent de leur lieu;

18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

Lesquels serpentant çà et là par les chemins, se réduisent à rien, et se perdent.

19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

Les troupes des voyageurs de Téma y pensaient, ceux qui vont en Séba s'y attendaient;

20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

[Mais] ils sont honteux d'y avoir espéré; ils y sont allés, et ils en ont rougi.

21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

Certes, vous m'êtes devenus inutiles; vous avez vu ma calamité étonnante, et vous en avez eu horreur.

22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

Est-ce que je vous ai dit: Apportez-moi et me faites des présents de votre bien?

23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

Et délivrez-moi de la main de l'ennemi, et me rachetez de la main des terribles?

24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

Enseignez-moi, et je me tairai; et faites-moi entendre en quoi j'ai erré.

25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

Ô combien sont fortes les paroles de vérité! mais votre censure, à quoi tend-elle?

26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

Pensez-vous qu'il ne faille avoir que des paroles pour censurer; et que les discours de celui qui est hors d'espérance, ne soient que du vent?

27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

Vous vous jetez même sur un orphelin, et vous percez votre intime ami.

28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

Mais maintenant je vous prie regardez-moi bien, si je mens en votre présence!

29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

Revenez, je vous prie, [et] qu'il n'y ait point d'injustice [en vous]; oui, revenez encore; car je ne suis point coupable en cela.

30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃

Y a-t-il de l'iniquité en ma langue? et mon palais ne sait-il pas discerner mes calamités?