איוב 6
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Job vastasi ja sanoi:
| לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ | 2 |
"Oi, jospa minun suruni punnittaisiin ja kova onneni pantaisiin sen kanssa vaakaan!
| כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ | 3 |
Sillä se on nyt raskaampi kuin meren hiekka; sentähden menevät sanani harhaan.
| כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ | 4 |
Sillä Kaikkivaltiaan nuolet ovat sattuneet minuun; minun henkeni juo niiden myrkkyä. Jumalan kauhut ahdistavat minua.
| הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ | 5 |
Huutaako villiaasi vihannassa ruohikossa, ammuuko härkä rehuviljansa ääressä?
| היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ | 6 |
Käykö äitelää syöminen ilman suolaa, tahi onko makua munanvalkuaisessa?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ | 7 |
Sieluni ei tahdo koskea sellaiseen, se on minulle kuin saastainen ruoka.
| מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ | 8 |
Oi, jospa minun pyyntöni täyttyisi ja Jumala toteuttaisi minun toivoni!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ | 9 |
Jospa Jumala suvaitsisi musertaa minut, ojentaa kätensä ja katkaista elämäni langan!
| ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ | 10 |
Niin olisi vielä lohdutuksenani-ja ilosta minä hypähtäisin säälimättömän tuskan alla-etten ole kieltänyt Pyhän sanoja.
| מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ | 11 |
Mikä on minun voimani, että enää toivoisin, ja mikä on loppuni, että tätä kärsisin?
| אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ | 12 |
Onko minun voimani vahva kuin kivi, onko minun ruumiini vaskea?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ | 13 |
Eikö minulla ole enää mitään apua, onko pelastus minusta karkonnut?
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ | 14 |
Tuleehan ystävän olla laupias nääntyvälle, vaikka tämä olisikin hyljännyt Kaikkivaltiaan pelon.
| אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ | 15 |
Minun veljeni ovat petolliset niinkuin vesipuro, niinkuin sadepurot, jotka juoksevat kuiviin.
| הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ | 16 |
Ne ovat jääsohjusta sameat, niihin kätkeytyy lumi;
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ | 17 |
auringon paahtaessa ne ehtyvät, ne häviävät paikastansa helteen tullen.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ | 18 |
Niiden juoksun urat mutkistuvat, ne haihtuvat tyhjiin ja katoavat.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ | 19 |
Teeman karavaanit tähystelivät, Seban matkueet odottivat niitä;
| בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ | 20 |
he joutuivat häpeään, kun niihin luottivat, pettyivät perille tullessansa.
| כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ | 21 |
Niin te olette nyt tyhjän veroiset: te näette kauhun ja peljästytte.
| הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ | 22 |
Olenko sanonut: 'Antakaa minulle ja suorittakaa tavaroistanne lahjus minun puolestani,
| ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ | 23 |
pelastakaa minut vihollisen vallasta ja lunastakaa minut väkivaltaisten käsistä'?
| הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ | 24 |
Opettakaa minua, niin minä vaikenen; neuvokaa minulle, missä olen erehtynyt.
| מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ | 25 |
Kuinka tehoaakaan oikea puhe! Mutta mitä merkitsee teidän nuhtelunne?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ | 26 |
Aiotteko nuhdella sanoja? Tuultahan ovat epätoivoisen sanat.
| אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ | 27 |
Orvostakin te heittäisitte arpaa ja hieroisitte kauppaa ystävästänne.
| ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ | 28 |
Mutta suvaitkaa nyt kääntyä minuun; minä totisesti en valhettele vasten kasvojanne.
| שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ | 29 |
Palatkaa, älköön vääryyttä tapahtuko; palatkaa, vielä minä olen oikeassa siinä.
| היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ | 30 |
Olisiko minun kielelläni vääryys? Eikö suulakeni tuntisi, mikä turmioksi on?"
