איוב 6
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Then Job answered and said:
| לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ | 2 |
Oh that my vexation were but weighed, and my calamity laid in the balances altogether!
| כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ | 3 |
For now it would be heavier than the sand of the seas; therefore are my words broken.
| כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ | 4 |
For the arrows of the Almighty are within me, the poison whereof my spirit drinketh up; the terrors of God do set themselves in array against me.
| הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ | 5 |
Doth the wild ass bray when he hath grass? or loweth the ox over his fodder?
| היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ | 6 |
Can that which hath no savour be eaten without salt? or is there any taste in the juice of mallows?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ | 7 |
My soul refuseth to touch them; they are as the sickness of my flesh.
| מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ | 8 |
Oh that I might have my request, and that God would grant me the thing that I long for!
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ | 9 |
Even that it would please God to crush me; that He would let loose His hand, and cut me off!
| ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ | 10 |
Then should I yet have comfort; yea, I would exult in pain, though He spare not; for I have not denied the words of the Holy One.
| מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ | 11 |
What is my strength, that I should wait? and what is mine end, that I should be patient?
| אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ | 12 |
Is my strength the strength of stones? or is my flesh of brass?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ | 13 |
Is it that I have no help in me, and that sound wisdom is driven quite from me?
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ | 14 |
To him that is ready to faint kindness is due from his friend, even to him that forsaketh the fear of the Almighty.
| אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ | 15 |
My brethren have dealt deceitfully as a brook, as the channel of brooks that overflow,
| הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ | 16 |
Which are black by reason of the ice, and wherein the snow hideth itself;
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ | 17 |
What time they wax warm, they vanish, when it is hot, they are consumed out of their place.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ | 18 |
The paths of their way do wind, they go up into the waste, and are lost.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ | 19 |
The caravans of Tema looked, the companies of Sheba waited for them —
| בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ | 20 |
They were ashamed because they had hoped; they came thither, and were confounded.
| כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ | 21 |
For now ye are become His; ye see a terror, and are afraid.
| הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ | 22 |
Did I say: 'Give unto me'? or: 'Offer a present for me of your substance'?
| ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ | 23 |
or: 'Deliver me from the adversary's hand'? or: 'Redeem me from the hand of the oppressors'?
| הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ | 24 |
Teach me, and I will hold my peace; and cause me to understand wherein I have erred.
| מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ | 25 |
How forcible are words of uprightness! But what doth your arguing argue?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ | 26 |
Do ye hold words to be an argument, but the speeches of one that is desperate to be wind?
| אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ | 27 |
Yea, ye would cast lots upon the fatherless, and dig a pit for your friend.
| ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ | 28 |
Now therefore be pleased to look upon me; for surely I shall not lie to your face.
| שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ | 29 |
Return, I pray you, let there be no injustice; yea, return again, my cause is righteous.
| היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ | 30 |
Is there injustice on my tongue? Cannot my taste discern crafty devices?
