איוב 6

1 ויען איוב ויאמר׃

Then Job responded:

2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃

“If my grief could be weighed and my troubles placed on the scales

3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃

they would be heavier than the sand of the sea. That's why I spoke so rashly.

4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃

For the arrows of the Almighty are in me; their poison saps my spirit. God's terrors are lined up against me.

5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃

Don't wild donkeys bray when their grass is gone? Don't cattle groan when they don't have food!

6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃

Can something that's tasteless be eaten without salt? Is there any taste in the white of an egg?

7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃

I just can't touch any food—even the thought makes me feel sick!

8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃

Oh, if only I could have what I really want, that God would give me what I most desire—

9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃

that God would be willing to crush me to death, that he would just let me die!

10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃

But it still comforts me to know, making me happy through the never-ending pain, that I have never rejected the words of God.

11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃

Why should I go on waiting when I don't have the strength? Why should I keep going when I don't know what is going to happen to me?

12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃

Am I as strong as rock? Am I made out of bronze?

13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃

How can I help myself now that any chance of success is ripped away from me?

14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃

Anyone who isn't kind to a friend has given up respecting the Almighty.

15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃

My brothers have acted as deceptively as a desert stream, rushing waters in the desert that vanish.

16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃

The stream floods when it is full of dark ice and melting snow,

17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃

but in the heat it dries up and disappears, vanishing from where it once was.

18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃

Camel caravans turn aside to look for water, but don't find any and they die.

19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃

Caravans from Tema looked, travelers from Sheba were confident,

20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃

but their hopes were dashed—they came and found nothing.

21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃

Now you are no help, just like that—you see my trouble and you're afraid.

22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃

Have I asked you for anything? Have I told you to bribe anyone for me from your wealth?

23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃

Have I asked you to rescue me from an enemy? Have I told you to save me from my oppressors?

24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃

Explain this to me, and I'll be quiet. Show me where I'm wrong.

25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃

Honest words are painful, but what do your arguments prove?

26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃

Are you going to argue over what I said, when the words of someone in despair should be left to blow away in the wind?

27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃

You would play dice to win an orphan; you would bargain away your friend!

28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃

Look me in the eye and see if I'm lying to your face!

29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃

Don't talk like this! Don't be unjust! What I'm saying is right.

30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃

I'm not telling lies—don't you think I wouldn't know if I was wrong?”