איוב 6
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Then Job replied:
| לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ | 2 |
“If only my grief could be weighed and placed with my calamity on the scales.
| כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ | 3 |
For then it would outweigh the sand of the seas— no wonder my words have been rash.
| כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ | 4 |
For the arrows of the Almighty have pierced me; my spirit drinks in their poison; the terrors of God are arrayed against me.
| הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ | 5 |
Does a wild donkey bray over fresh grass, or an ox low over its fodder?
| היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ | 6 |
Is tasteless food eaten without salt, or is there flavor in the white of an egg?
| מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ | 7 |
My soul refuses to touch them; they are loathsome food to me.
| מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ | 8 |
If only my request were granted and God would fulfill my hope:
| ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ | 9 |
that God would be willing to crush me, to unleash His hand and cut me off!
| ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ | 10 |
It still brings me comfort, and joy through unrelenting pain, that I have not denied the words of the Holy One.
| מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ | 11 |
What strength do I have, that I should still hope? What is my future, that I should be patient?
| אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ | 12 |
Is my strength like that of stone, or my flesh made of bronze?
| האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ | 13 |
Is there any help within me now that success is driven from me?
| למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ | 14 |
A despairing man should have the kindness of his friend, even if he forsakes the fear of the Almighty.
| אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ | 15 |
But my brothers are as faithless as wadis, as seasonal streams that overflow,
| הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ | 16 |
darkened because of the ice and the inflow of melting snow,
| בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ | 17 |
but ceasing in the dry season and vanishing from their channels in the heat.
| ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ | 18 |
Caravans turn aside from their routes; they go into the wasteland and perish.
| הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ | 19 |
The caravans of Tema look for water; the travelers of Sheba hope to find it.
| בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ | 20 |
They are confounded because they had hoped; their arrival brings disappointment.
| כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ | 21 |
For now you are of no help; you see terror, and you are afraid.
| הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ | 22 |
Have I ever said, ‘Give me something; offer me a bribe from your wealth;
| ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ | 23 |
deliver me from the hand of the enemy; redeem me from the grasp of the ruthless’?
| הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ | 24 |
Teach me, and I will be silent. Help me understand how I have erred.
| מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ | 25 |
How painful are honest words! But what does your argument prove?
| הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ | 26 |
Do you intend to correct my words, and treat as wind my cry of despair?
| אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ | 27 |
You would even cast lots for an orphan and barter away your friend.
| ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ | 28 |
But now, please look at me. Would I lie to your face?
| שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ | 29 |
Reconsider; do not be unjust. Reconsider, for my righteousness is at stake.
| היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ | 30 |
Is there iniquity on my tongue? Can my mouth not discern malice?
