איוב 5
| קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ | 1 |
Κάλεσον τώρα, εάν τις σοι αποκριθή; και προς τίνα των αγίων θέλεις αποβλέψει;
| כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ | 2 |
Διότι η οργή φονεύει τον άφρονα, και η αγανάκτησις θανατόνει τον μωρόν.
| אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ | 3 |
Εγώ είδον τον άφρονα ριζούμενον· αλλ' ευθύς προείπα κατηραμένην την κατοικίαν αυτού.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ | 4 |
Οι υιοί αυτού είναι μακράν από της σωτηρίας, και καταπιέζονται έμπροσθεν της πύλης, και ουδείς ο ελευθερών·
| אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ | 5 |
των οποίων τον θερισμόν κατατρώγει ο πεινών, και αρπάζει αυτόν εκ των ακανθών και την περιουσίαν αυτών καταπίνει ο διψών.
| כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ | 6 |
Διότι εκ του χώματος δεν εξέρχεται η θλίψις, ουδέ η λύπη βλαστάνει εκ της γής·
| כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ | 7 |
αλλ' ο άνθρωπος γεννάται διά την λύπην, και οι νεοσσοί των αετών διά να πετώσιν υψηλά.
| אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ | 8 |
Αλλ' εγώ τον Θεόν θέλω επικαλεσθή, και εν τω Θεώ θέλω εναποθέσει την υπόθεσίν μου·
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ | 9 |
όστις κάμνει μεγαλεία ανεξιχνίαστα, θαυμάσια αναρίθμητα·
| הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ | 10 |
όστις δίδει βροχήν επί το πρόσωπον της γης, και πέμπει ύδατα επί το πρόσωπον των αγρών·
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ | 11 |
όστις υψόνει τους ταπεινούς, και ανεγείρει εις σωτηρίαν τους τεθλιμμένους·
| מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ | 12 |
όστις διασκεδάζει τας βουλάς των πανούργων, και δεν δύνανται αι χείρες αυτών να εκτελέσωσι την επιχείρησιν αυτών·
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ | 13 |
όστις συλλαμβάνει τους σοφούς εν τη πανουργία αυτών· και η βουλή των δολίων ανατρέπεται·
| יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ | 14 |
την ημέραν απαντώσι σκότος, και εν μεσημβρία ψηλαφώσι καθώς εν νυκτί.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ | 15 |
Τον πτωχόν όμως λυτρόνει εκ της ρομφαίας, εκ του στόματος αυτών και εκ της χειρός του ισχυρού.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ | 16 |
Και ο πτωχός έχει ελπίδα, της δε ανομίας το στόμα εμφράττεται.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ | 17 |
Ιδού, μακάριος ο άνθρωπος, τον οποίον ελέγχει ο Θεός· διά τούτο μη καταφρόνει την παιδείαν του Παντοδυνάμου·
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ | 18 |
διότι αυτός πληγόνει και επιδένει· κτυπά, και αι χείρες αυτού ιατρεύουσιν.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ | 19 |
Εν εξ θλίψεσι θέλει σε ελευθερώσει· και εν τη εβδόμη δεν θέλει σε εγγίσει κακόν.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ | 20 |
Εν τη πείνη θέλει σε λυτρώσει εκ θανάτου· και εν πολέμω εκ χειρός ρομφαίας.
| בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ | 21 |
Από μάστιγος γλώσσης θέλεις είσθαι πεφυλαγμένος· και δεν θέλεις φοβηθή από του επερχομένου ολέθρου.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ | 22 |
Τον όλεθρον και την πείναν θέλεις καταγελά· και δεν θέλεις φοβηθή από των θηρίων της γης.
| כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ | 23 |
Διότι θέλεις έχει συμμαχίαν μετά των λίθων της πεδιάδος· και τα θηρία του αγρού θέλουσιν ειρηνεύει μετά σου.
| וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ | 24 |
Και θέλεις γνωρίσει ότι ειρήνη είναι εν τη σκηνή σου, και θέλεις επισκεφθή την κατοικίαν σου, και δεν θέλει σοι λείπει ουδέν.
| וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ | 25 |
Και θέλεις γνωρίσει ότι είναι πολύ το σπέρμα σου, και οι έκγονοί σου ως η βοτάνη της γης.
| תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ | 26 |
Θέλεις ελθεί εις τον τάφον εν βαθεί γήρατι, καθώς συσσωρεύεται η θημωνία του σίτου εν τω καιρώ αυτής.
| הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ | 27 |
Ιδού, τούτο εξιχνιάσαμεν, ούτως έχει· άκουσον αυτό και γνώρισον εν σεαυτώ.
