< איוב 5 >
קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ | 1 |
Rufe doch! Ist einer, der dir antwortet? Und an welchen von den Heiligen willst du dich wenden?
כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ | 2 |
Denn den Toren erwürgt der Zorn, und den Einfältigen tötet der Eifer.
אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ | 3 |
Ich selbst habe einen Toren gesehen, der Wurzel schlug; sobald ich aber sein Gehöft verfluchte,
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ | 4 |
waren seine Söhne vom Glück verlassen und wurden unterdrückt im Tore, und niemand rettete sie;
אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ | 5 |
seine Ernte fraß der Hungrige und nahm sie ihm aus den Dornen heraus, und sein Vermögen schnappten die Habgierigen weg.
כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ | 6 |
Denn Unglück wächst nicht aus dem Staub hervor, und Unheil sproßt nicht aus der Erde;
כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ | 7 |
sondern der Mensch ist zum Unglück geboren, wie die Funken aufwärts fliegen.
אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ | 8 |
Aber doch würde ich Gott suchen und meine Rede an ihn richten,
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ | 9 |
der große, unerforschliche Dinge tut, Wunder ohne Zahl:
הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ | 10 |
Er gießt Regen auf die Erde und sendet Wasser über die Fluren;
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ | 11 |
er erhöht die Niedrigen und die Leidtragenden erlangen das Heil;
מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ | 12 |
er vereitelt die Anschläge der Listigen, daß ihre Hand nicht helfen kann;
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ | 13 |
er fängt die Weisen in ihrer Klugheit, und der Verschmitzten Rat überstürzt sich selbst;
יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ | 14 |
bei Tage stoßen sie an wie im Dunkel und tappen zu Mittag wie in der Nacht.
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ | 15 |
Aber den Armen errettet er vom Schwert und aus ihrem Maul und den Bedürftigen aus der Hand des Starken,
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ | 16 |
daß der Geringe Hoffnung faßt und die Frechheit ihr Maul verschließt.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ | 17 |
Siehe, wohl dem Menschen, den Gott straft! Darum verwirf die Züchtigung des Allmächtigen nicht!
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ | 18 |
Denn er verwundet und verbindet, er zerschlägt und seine Hand heilt.
בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ | 19 |
In sechs Trübsalen wird er dich erretten, und in sieben wird dich kein Leid berühren:
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ | 20 |
In Hungersnot wird er dich vom Tode erlösen und im Kriege von dem Schwert;
בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ | 21 |
vor der Geißel der Zunge wirst du geborgen sein und wirst Gewalttätigkeit nicht fürchten, wenn sie kommt;
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ | 22 |
der Verwüstung und Dürre wirst du lachen und vor den wilden Tieren nicht erschrecken;
כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ | 23 |
denn mit den Steinen des Feldes stehst du im Bunde, und die Tiere des Feldes halten Frieden mit dir.
וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ | 24 |
Du wirst erfahren, daß dein Zelt sicher ist, und untersuchst du deine Wohnung, so fehlt dir nichts.
וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ | 25 |
Du wirst erfahren, daß dein Same zahlreich wird und deine Sprößlinge wie das Gras auf Erden.
תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ | 26 |
Du wirst in gutem Alter begraben werden, wie man Garben einbringt zu ihrer Zeit.
הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ | 27 |
Siehe, das haben wir erforscht, so ist es; vernimm es und merke es dir wohl!