< איוב 5 >
קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ | 1 |
Nenne mir einen; was gilt's, ob du einen findest? Und siehe dich um irgend nach einem Heiligen.
כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ | 2 |
Einen Tollen aber erwürget wohl der Zorn, und den Albernen tötet der Eifer.
אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ | 3 |
Ich sah einen Tollen eingewurzelt, und ich fluchte plötzlich seinem Hause.
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ | 4 |
Seine Kinder werden ferne sein vom Heil und werden zerschlagen werden im Tor, da kein Erretter sein wird.
אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ | 5 |
Seine Ernte wird essen der Hungrige, und die Gewappneten werden ihn holen, und sein Gut werden die Durstigen aussaufen.
כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ | 6 |
Denn Mühe aus der Erde nicht gehet, und Unglück aus dem Acker nicht wächset,
כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ | 7 |
sondern der Mensch wird zu Unglück geboren, wie die Vögel schweben, emporzufliegen.
אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ | 8 |
Doch ich will jetzt von Gott reden und von ihm handeln,
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ | 9 |
der große Dinge tut, die nicht zu forschen sind, und Wunder, die nicht zu zählen sind;
הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ | 10 |
der den Regen aufs Land gibt und lässet Wasser kommen auf die Straßen;
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ | 11 |
der die Niedrigen erhöhet und den Betrübten emporhilft.
מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ | 12 |
Er macht zunichte die Anschläge der Listigen, daß es ihre Hand nicht ausführen kann.
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ | 13 |
Er fähet die Weisen in ihrer Listigkeit und stürzet der Verkehrten Rat,
יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ | 14 |
daß sie des Tages in Finsternis laufen und tappen im Mittag wie in der Nacht;
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ | 15 |
und hilft dem Armen von dem Schwert und von ihrem Munde und von der Hand des Mächtigen;
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ | 16 |
und ist des Armen Hoffnung, daß die Bosheit wird ihren Mund müssen zuhalten.
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ | 17 |
Siehe, selig ist der Mensch, den Gott strafet; darum weigere dich der Züchtigung des Allmächtigen nicht!
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ | 18 |
Denn er verletzet und verbindet; er zerschmeißet, und seine Hand heilet.
בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ | 19 |
Aus sechs Trübsalen wird er dich erretten, und in der siebenten wird dich kein Übel rühren.
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ | 20 |
In der Teurung wird er dich vom Tode erlösen und im Kriege von des Schwerts Hand.
בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ | 21 |
Er wird dich verbergen vor der Geißel der Zunge, daß du dich nicht fürchtest vor dem Verderben, wenn es kommt.
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ | 22 |
Im Verderben und Hunger wirst du lachen und dich vor den wilden Tieren im Lande nicht fürchten,
כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ | 23 |
sondern dein Bund wird sein mit den Steinen auf dem Felde, und die wilden Tiere auf dem Lande werden Frieden mit dir halten;
וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ | 24 |
und wirst erfahren, daß deine Hütte Frieden hat; und wirst deine Behausung versorgen und nicht sündigen;
וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ | 25 |
und wirst erfahren, daß deines Samens wird viel werden und deine Nachkommen wie das Gras auf Erden;
תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ | 26 |
und wirst im Alter zu Grabe kommen, wie Garben eingeführet werden zu seiner Zeit.
הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ | 27 |
Siehe, das haben wir erforschet, und ist also; dem gehorche und merke du dir's!