איוב 5
| קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ | 1 |
Rufe nur! Giebt's einen, der dir Antwort gäbe? und an wen unter den Heiligen wolltest du dich wenden?
| כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ | 2 |
Denn den Thoren mordet sein Unmut, und den Albernen tötet sein Eifern.
| אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ | 3 |
Ich habe einen Thoren festgewurzelt gesehen, verwünschte aber plötzlich seine Stätte.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ | 4 |
Seinen Kindern bleibt die Hilfe fern; sie müssen sich zertreten lassen im Thor, und keiner errettet sie.
| אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ | 5 |
Seine Ernte verzehrt der Hungrige - selbst aus den Dornen holt er sie heraus - und Durstige schnappen nach seinem Gut.
| כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ | 6 |
Denn Unheil wächst nicht aus dem Staub hervor, noch sprießt das Elend aus dem Boden:
| כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ | 7 |
Nein, der Mensch ist zum Elend geboren, so wie der Flamme Kinder aufwärts fliegen.
| אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ | 8 |
Ich aber würde mich an den Allmächtigen wenden und meine Sache Gott vorlegen,
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ | 9 |
der große Dinge thut, die unerforschlich, und Wunder, die unzählbar sind:
| הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ | 10 |
Der der Erde Regen schenkt und Wasser auf die Fluren sendet,
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ | 11 |
der Niedrige hoch emporhebt, und Trauernde erfahren hohes Heil.
| מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ | 12 |
Er vereitelt die Pläne der Listigen, daß ihre Hände nichts Beständiges schaffen.
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ | 13 |
Er fängt die Klugen in ihrer eignen List, und der Verschlagenen Anschlag überstürzt sich.
| יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ | 14 |
Am hellen Tage stoßen sie auf Finsternis und wie zur Nachtzeit tappen sie am Mittag.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ | 15 |
So rettet er vom Schwert, aus ihrem Rachen, und aus der Gewalt des Starken den Armen.
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ | 16 |
So geht dem Schwachen Hoffnung auf, und die Bosheit schließt ihr Maul.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ | 17 |
O, glücklich der Mann, den Gott zurechtweist! - so verschmähe nicht die Zucht des Allmächtigen!
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ | 18 |
Denn er verwundet, doch er verbindet auch; er zerschlägt, und seine Hände heilen.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ | 19 |
Aus sechs Nöten errettet er dich, und in sieben trifft dich kein Unheil.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ | 20 |
Bei Hungersnot errettet er dich vom Tode und im Kriege von den Streichen des Schwerts.
| בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ | 21 |
Vor der Zunge Geißel bist du geborgen, hast nichts zu fürchten, wenn Verheerung naht.
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ | 22 |
Der Verheerung und der Teuerung kannst du lachen, die wilden Tiere brauchst du nicht zu fürchten.
| כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ | 23 |
Denn mit des Feldes Steinen bist du im Bunde, und die wilden Tiere sind mit dir befreundet.
| וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ | 24 |
Und so wirst du erfahren, daß wohlbehalten dein Zelt: du musterst deine Behausung und vermissest nichts.
| וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ | 25 |
Du wirst erfahren, daß deine Nachkommen zahlreich sind, und deine Sprossen wie das Gras der Flur.
| תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ | 26 |
In Vollreife gehst du zum Grabe ein, gleichwie die Garbe hinaufgebracht wird zu ihrer Zeit.
| הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ | 27 |
Siehe, das ist's, was wir erforscht, so ist's! Vernimm es und beherzige es wohl!
