איוב 5
| קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ | 1 |
Råb kun! Giver nogen dig Svar? Og til hvem af de Hellige vender du dig?
| כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ | 2 |
Thi Dårens Harme koster ham Livet, Tåbens Vrede bliver hans Død.
| אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ | 3 |
Selv har jeg set en Dåre rykkes op, hans Bolig rådne brat;
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ | 4 |
hans Sønner var uden Hjælp, trådtes ned i Porten, ingen reddede dem;
| אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ | 5 |
sultne åd deres Høst, de tog den, selv mellem Torne, og tørstige drak deres Mælk.
| כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ | 6 |
Thi Vanheld vokser ej op af Støvet, Kvide spirer ej frem af Jorden,
| כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ | 7 |
men Mennesket avler Kvide, og Gnisterne flyver til Vejrs.
| אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ | 8 |
Nej, jeg vilde søge til Gud og lægge min Sag for ham,
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ | 9 |
som øver ufattelig Vælde og Undere uden Tal,
| הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ | 10 |
som giver Regn på Jorden og nedsender Vand over Marken
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ | 11 |
for at løfte de bøjede højt, så de sørgende opnår Frelse,
| מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ | 12 |
han, som krydser de kloges Tanker, så de ikke virker noget, der varer,
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ | 13 |
som fanger de vise i deres Kløgt, så de listiges Råd er forhastet;
| יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ | 14 |
i Mørke raver de, selv om Dagen, famler ved Middag, som var det Nat.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ | 15 |
Men han frelser den arme fra Sværdet og fattig af stærkes Hånd,
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ | 16 |
så der bliver Håb for den ringe og Ondskaben lukker sin Mund.
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ | 17 |
Held den Mand, som revses at Gud; ringeagt ej den Almægtiges Tugt!
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ | 18 |
Thi han sårer, og han forbinder, han slår, og hans Hænder læger.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ | 19 |
Seks Gange redder han dig i Trængsel, syv går Ulykken uden om dig;
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ | 20 |
han frier dig fra Døden i Hungersnød, i Krig fra Sværdets Vold;
| בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ | 21 |
du er gemt for Tungens Svøbe, har intet at frygte, når Voldsdåd kommer;
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ | 22 |
du ler ad Voldsdåd og Hungersnød og frygter ej Jordens vilde dyr;
| כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ | 23 |
du har Pagt med Markens Sten, har Fred med Markens Vilddyr;
| וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ | 24 |
du kender at have dit Telt i Fred, du mønstrer din Bolig, og intet fattes;
| וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ | 25 |
du kender at have et talrigt Afkom, som Jordens Urter er dine Spirer;
| תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ | 26 |
Graven når du i Ungdomskraft, som Neg føres op, når Tid er inde.
| הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ | 27 |
Se, det har vi gransket, således er det; det har vi hørt, så vid også du det!
