קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ | 1 |
כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ | 2 |
אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ | 3 |
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ | 4 |
אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ | 5 |
כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ | 6 |
כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ | 7 |
אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ | 8 |
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ | 9 |
הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ | 10 |
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ | 11 |
מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ | 12 |
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ | 13 |
יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ | 14 |
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ | 15 |
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ | 16 |
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ | 17 |
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ | 18 |
בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ | 19 |
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ | 20 |
בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ | 21 |
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ | 22 |
כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ | 23 |
וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ | 24 |
וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ | 25 |
תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ | 26 |
הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ | 27 |