איוב 42

1 ויען איוב את יהוה ויאמר׃

Then Job answered the LORD, and said,

2 ידעת כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה׃

I know that thou canst do every [thing], and [that] no thought can be withheld from thee.

3 מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃

Who [is] he that hideth counsel without knowledge? therefore have I uttered that which I understood not; things too wonderful for me, which I knew not.

4 שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃

Hear, I beseech thee, and I will speak: I will ask of thee, and declare thou to me.

5 לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃

I have heard of thee by the hearing of the ear: but now my eye seeth thee.

6 על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃

Wherefore I abhor [myself], and repent in dust and ashes.

7 ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃

And it was [so], that after the LORD had spoken these words to Job, the LORD said to Eliphaz the Temanite, My wrath is kindled against thee, and against thy two friends: for ye have not spoken of me [the thing that is] right, as my servant Job [hath].

8 ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃

Therefore take to you now seven bullocks and seven rams, and go to my servant Job, and offer for yourselves a burnt-offering; and my servant Job shall pray for you: for him will I accept: lest I deal with you [after your] folly, in that ye have not spoken of me [the thing which is] right, like my servant Job.

9 וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את פני איוב׃

So Eliphaz the Temanite and Bildad the Shuhite [and] Zophar the Naamathite went, and did according as the LORD commanded them: the LORD also accepted Job.

10 ויהוה שב את שבית איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃

And the LORD turned the captivity of Job, when he prayed for his friends: also the LORD gave Job twice as much as he had before.

11 ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃

Then came there to him all his brethren, and all his sisters, and all they that had been of his acquaintance before, and ate bread with him in his house: and they condoled with him, and comforted him over all the evil that the LORD had brought upon him: every man also gave him a piece of money, and every one an ear-ring of gold.

12 ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃

So the LORD blessed the latter end of Job more than his beginning: for he had fourteen thousand sheep, and six thousand camels, and a thousand yoke of oxen, and a thousand she asses.

13 ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות׃

He had also seven sons, and three daughters.

14 ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃

And he called the name of the first, Jemima; and the name of the second, Kezia; and the name of the third, Keren-happuch.

15 ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃

And in all the land were no women found [so] fair as the daughters of Job: and their father gave them inheritance among their brethren.

16 ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה וירא את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות׃

After this Job lived a hundred and forty years, and saw his sons, and his sons' sons, [even] four generations.

17 וימת איוב זקן ושבע ימים׃

So Job died, [being] old and full of days.