איוב 41
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ | 1 |
Kan du dra Leviatan op med en krok og trykke dens tunge ned med et snøre?
| התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ | 2 |
Kan du sette en sivline i dens nese og gjennembore dens kjeve med en krok?
| הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ | 3 |
Vil den rette mange ydmyke bønner til dig eller tale blide ord til dig?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ | 4 |
Vil den gjøre en pakt med dig, så du kan få den til din træl for all tid?
| התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ | 5 |
Kan du leke med den som med en fugl og binde den fast for dine små piker?
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ | 6 |
Kan et lag av fiskere kjøpslå om den, stykke den ut mellem kjøbmennene?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ | 7 |
Kan du fylle dens hud med spyd og dens hode med harpuner?
| שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ | 8 |
Prøv å legge hånd på den! Den strid skal du komme til å minnes og ikke gjøre det igjen!
| הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ | 9 |
Nei, den som våger slikt, hans håp blir sveket; allerede ved synet av den styrter han til jorden.
| לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ | 10 |
Ingen er så djerv at han tør tirre den; hvem tør da sette sig op imot mig?
| מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ | 11 |
Hvem gav mig noget først, så jeg skulde gi ham vederlag? Alt under himmelen hører mig til.
| לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ | 12 |
Jeg vil ikke tie om dens lemmer, om dens store styrke og dens fagre bygning.
| מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ | 13 |
Hvem har dradd dens klædning av? Hvem tør komme innenfor dens dobbelte rad av tenner?
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ | 14 |
Hvem har åpnet dens kjevers dør? Rundt om dens tenner er redsel.
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ | 15 |
Stolte er skjoldenes rader; hvert av dem er tillukket som med et fast segl.
| אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ | 16 |
De ligger tett innpå hverandre, og ingen luft trenger inn imellem dem.
| איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ | 17 |
Det ene skjold henger fast ved det andre; de griper inn i hverandre og skilles ikke at.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ | 18 |
Når den nyser, stråler det frem lys, og dens øine er som morgenrødens øielokk.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ | 19 |
Bluss farer ut av dens gap, gnister spruter frem.
| מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ | 20 |
Fra dens nesebor kommer røk som av en gryte som koker over siv.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ | 21 |
Dens ånde tender kull i brand, og luer går ut av dens gap.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ | 22 |
På dens hals har styrken sin bolig, og angsten springer foran den.
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ | 23 |
Dens doglapper sitter fast; de er som støpt på den og rører sig ikke.
| לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ | 24 |
Dens hjerte er fast som sten, fast som den underste kvernsten.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ | 25 |
Når den hever sig, gruer helter; av redsel mister de sans og samling.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ | 26 |
Rammes den med sverd, så biter det ikke på den, heller ikke lanse, pil eller kastespyd.
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ | 27 |
Den akter jern som strå, kobber som ormstukket tre.
| לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ | 28 |
Buens sønn jager den ikke på flukt; slyngens stener blir som halm for den.
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ | 29 |
Stridsklubber aktes som halm, og den ler av det susende spyd.
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ | 30 |
På dens buk sitter skarpe skår, den gjør spor i dyndet som efter en treskeslede.
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ | 31 |
Den får dypet til å koke som en gryte; den får havet til å skumme som en salvekokers kjele.
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ | 32 |
Efter den lyser dens sti; dypet synes å ha sølvhår.
| אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ | 33 |
Det er intet på jorden som er herre over den; den er skapt til ikke å reddes.
| את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ | 34 |
Alt som er høit, ser den i øiet; den er en konge over alle stolte dyr.
