איוב 41
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ | 1 |
Prenderai tu il coccodrillo all’amo? Gli assicurerai la lingua colla corda?
| התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ | 2 |
Gli passerai un giunco per le narici? Gli forerai le mascelle con l’uncino?
| הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ | 3 |
Ti rivolgerà egli molte supplicazioni? Ti dirà egli delle parole dolci?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ | 4 |
Farà egli teco un patto perché tu lo prenda per sempre al tuo servizio?
| התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ | 5 |
Scherzerai tu con lui come fosse un uccello? L’attaccherai a un filo per divertir le tue ragazze?
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ | 6 |
Ne trafficheranno forse i pescatori? Lo spartiranno essi fra i negozianti?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ | 7 |
Gli coprirai tu la pelle di dardi e la testa di ramponi?
| שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ | 8 |
Mettigli un po’ le mani addosso!… Ti ricorderai del combattimento e non ci tornerai!
| הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ | 9 |
Ecco, fallace è la speranza di chi l’assale; basta scorgerlo e s’è atterrati.
| לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ | 10 |
Nessuno è tanto ardito da provocarlo. E chi dunque oserà starmi a fronte?
| מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ | 11 |
Chi mi ha anticipato alcun che perch’io glielo debba rendere? Sotto tutti i cieli, ogni cosa è mia.
| לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ | 12 |
E non vo’ tacer delle sue membra, della sua gran forza, della bellezza della sua armatura.
| מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ | 13 |
Chi l’ha mai spogliato della sua corazza? Chi è penetrato fra la doppia fila de’ suoi denti?
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ | 14 |
Chi gli ha aperti i due battenti della gola? Intorno alla chiostra de’ suoi denti sta il terrore.
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ | 15 |
Superbe son le file de’ suoi scudi, strettamente uniti come da un sigillo.
| אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ | 16 |
Uno tocca l’altro, e tra loro non passa l’aria.
| איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ | 17 |
Sono saldati assieme, si tengono stretti, sono inseparabili.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ | 18 |
I suoi starnuti dànno sprazzi di luce; i suoi occhi son come le palpebre dell’aurora.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ | 19 |
Dalla sua bocca partono vampe, ne scappan fuori scintille di fuoco.
| מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ | 20 |
Dalle sue narici esce un fumo, come da una pignatta che bolla o da una caldaia.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ | 21 |
L’alito suo accende i carboni, e una fiamma gli erompe dalla gola.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ | 22 |
Nel suo collo risiede la forza, dinanzi a lui salta il terrore.
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ | 23 |
Compatte sono in lui le parti flosce della carne, gli stanno salde addosso, non si muovono.
| לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ | 24 |
Il suo cuore è duro come il sasso, duro come la macina di sotto.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ | 25 |
Quando si rizza, tremano i più forti, e dalla paura son fuori di sé.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ | 26 |
Invano lo si attacca con la spada; a nulla valgon lancia, giavellotto, corazza.
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ | 27 |
Il ferro è per lui come paglia; il rame, come legno tarlato.
| לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ | 28 |
La figlia dell’arco non lo mette in fuga; le pietre della fionda si mutano per lui in stoppia.
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ | 29 |
Stoppia gli par la mazza e si ride del fremer della lancia.
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ | 30 |
Il suo ventre è armato di punte acute, e lascia come tracce d’erpice sul fango.
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ | 31 |
Fa bollire l’abisso come una caldaia, del mare fa come un gran vaso da profumi.
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ | 32 |
Si lascia dietro una scia di luce; l’abisso par coperto di bianca chioma.
| אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ | 33 |
Non v’è sulla terra chi lo domi; è stato fatto per non aver paura.
| את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ | 34 |
Guarda in faccia tutto ciò ch’è eccelso, è re su tutte le belve più superbe”.
