איוב 41

1 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

Ziehst du das Krokodil mit der Angel heraus, legst du ihm einen Zaum ins Maul?

2 התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

Kannst du einen Ring an seine Nase legen und einen Haken durch seine Kinnbacken stoßen?

3 הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

Wird es dich lange bitten oder dir Zärtlichkeiten sagen?

4 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

Wird es einen Bund mit dir schließen, daß du es zum ewigen Knechte machest?

5 התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

Kannst du mit ihm spielen wie mit einem Vögelein, oder es anbinden für deine Mädchen?

6 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

Verkaufen es die Genossen untereinander, oder teilen es die Händler unter sich?

7 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

Kannst du seine Haut mit Pfeilen spicken und mit Fischerhaken seinen Kopf?

8 שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

Lege deine Hand daran. Du wirst des Kampfes nicht vergessen, wirst es nicht zum zweitenmal tun!

9 הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

Siehe, die Hoffnung auf dasselbe wird getäuscht; fällt man nicht schon bei seinem Anblick dahin?

10 לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

Niemand ist so kühn, daß er es reizen möchte; wer kann aber vor Mir bestehen?

11 מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

Wer ist mir zuvorgekommen, daß ich es ihm vergelte? Unter dem ganzen Himmel ist alles mein!

12 לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

Ich will von seinen Gliedern nicht schweigen, sondern reden von seiner großen und schönen Gestalt.

13 מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

Wer entblößt es von seinem Schuppenpanzer und greift ihm in sein doppeltes Gebiß?

14 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

Wer öffnet die Türen seines Rachens? Seine Zähne verbreiten Schrecken.

15 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

Prächtig sind seine starken Schilder, fest zusammengeschlossen und versiegelt;

16 אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

einer fügt sich an den andern, daß kein Luftzug dazwischen kommt;

17 איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

sie hängen fest zusammen, sind geschlossen und trennen sich nicht.

18 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

Sein Niesen strahlt wie Licht, und seine Augen sind wie die Wimpern der Morgenröte.

19 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

Aus seinem Rachen schießen Fackeln, Feuerfunken entsprühen ihm.

20 מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

Dampf geht auf von seinen Nüstern, und der Sumpf wird wie ein siedender Topf.

21 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

Sein Atem facht Kohlen an, eine Flamme schießt aus seinem Munde.

22 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

Stärke wohnt auf seinem Nacken und Schrecken zieht vor ihm her.

23 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

Die Wampen seines Fleisches sitzen fest wie angegossen und bewegen sich nicht.

24 לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

Sein Herz ist hart wie Stein und so fest wie der untere Mühlstein.

25 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

Die Helden erbeben, wenn es auffährt; vor Zittern geht ihr Bogen fehl.

26 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

Greift man es mit dem Schwerte an, so haftet dieses nicht, kein Speer, kein Wurfspieß und kein Pfeil.

27 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

Es achtet Eisen für einen Strohhalm, und Erz für faules Holz.

28 לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

Kein Pfeil vermag es in die Flucht zu schlagen, und Schleudersteine fallen wie Spreu von ihm ab.

29 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

Es achtet die Keule für einen Halm und verlacht das Sausen der Spieße.

30 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

Unter ihm sind spitze Scherben, es zieht wie ein Dreschschlitten über den Schlamm dahin.

31 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

Es macht die Tiefe sieden wie einen Kessel, macht das Meer zu einem Salbentopf.

32 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

Hinter ihm her leuchtet der Pfad, es macht die Flut den Silberhaaren gleich.

33 אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

Auf Erden ist nicht seinesgleichen; es ist gemacht, um ohne Furcht zu sein.

34 את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃

Es schaut alle Hohen [furchtlos] an, es ist ein König über alle Stolzen.