איוב 41

1 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

Kannst du das Krokodil mit der Angel ziehen und mit der Schnur seine Zunge niederdrücken?

2 התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

Ziehst du ihm eine Binsenschnur durch die Nase und durchbohrst du mit dem Haken seine Backe?

3 הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

Wird es dir viel Flehens machen oder dir gute Worte geben?

4 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

Wird es einen Vertrag mit dir eingehen, daß du es für immer zum Sklaven nehmest?

5 התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

Wirst du mit ihm spielen, wie mit einem Vöglein und kannst du es anbinden für deine Mädchen?

6 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

Feilschen darum die Zunftgenossen, verteilen es unter die Händler?

7 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

Kannst du sein Haupt mit Stacheln spicken und seinen Kopf mit schwirrenden Harpunen?

8 שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

Lege nur deine Hand an es - gedenke, welch' ein Kampf! du wirst's nicht wieder thun.

9 הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

Ja, seine Hoffnung ward betrogen; wird er doch schon bei seinem Anblick hingestreckt.

10 לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

So tollkühn ist keiner, daß er es reizen dürfte, - und wer ist, der mir sich stellen dürfte?

11 מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

Wer hat mir etwas zuvor gethan, daß ich vergelten müßte? Was irgendwo unter dem Himmel ist, gehört mir!

12 לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

Ich darf nicht schweigen von seinen Gliedern, noch von der Stärke und der Schönheit seines Baus.

13 מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

Wer hat je vorn sein Gewand aufgedeckt, und wer dringt in seines Gebisses Doppelreihen?

14 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

Wer hat je seines Rachens Doppelthor geöffnet? Um seine Zähne rings ist Schrecken!

15 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

Ein Stolz sind die Rinnen der Schilde, mit festem Siegel verschlossen.

16 אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

Eins reiht sich an das andere, kein Lüftchen dringt zwischen sie ein.

17 איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

Jedes hängt am andern fest; sie schließen sich zusammen unzertrennlich.

18 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

Sein Niesen läßt Licht erglänzen, und seine Augen gleichen der Morgenröte Wimpern.

19 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

Seinem Rachen entfahren Fackeln, entsprühen Feuerfunken.

20 מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

Aus seinen Nüstern dringt Dampf hervor wie von einem siedenden Topf mit Binsenfeuerung.

21 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

Sein Odem entzündet Kohlen, und Flammen entfahren seinem Rachen.

22 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

Auf seinem Halse wohnt die Kraft, und vor ihm her tanzt Verzagen.

23 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

Die Wampen seines Leibes haften fest, ihm angegossen unbeweglich.

24 לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

Sein Herz ist fest gegossen wie Stein, ja fest gegossen, wie ein unterer Mühlstein.

25 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

Wenn es auffährt, so fürchten sich Helden, geraten vor Schrecken in Verwirrung.

26 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

Greift man es an mit dem Schwert - so hält das nicht Stand, nicht Lanze, Pfeil und Panzer.

27 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

Es achtet das Eisen für Stroh, für wurmstichig Holz das Erz.

28 לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

Der Sohn des Bogens verjagt es nicht, in Strohhalme verwandeln sich ihm Schleudersteine.

29 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

Wie Strohhalme gelten ihm Keulen, und es lacht des Sausens der Lanze.

30 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

Unten an ihm sind spitzeste Scherben; einen Dreschschlitten breitet es aus auf dem Schlamm.

31 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

Es macht die Tiefe sieden wie einen Topf, macht das Wasser einem Salbenkessel gleich.

32 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

Hinter ihm leuchtet ein Pfad auf; man hält die Flut für Silberhaar.

33 אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

Nichts kommt ihm gleich auf Erden, ihm, das geschaffen ist, sich nie zu fürchten.

34 את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃

Auf alles Hohe sieht es herab - ein König ist es über alle Stolzen!