איוב 41

1 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

Ziehst du den Leviathan herbei mit der Angel, und senkst du seine Zunge in die Angelschnur?

2 התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

Kannst du einen Binsenstrick durch seine Nase ziehen, und seinen Kinnbacken mit einem Ringe durchbohren?

3 הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

Wird er viel Flehens an dich richten, oder dir sanfte Worte geben?

4 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

Wird er einen Bund mit dir machen, daß du ihn zum ewigen Knechte nehmest?

5 התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

Wirst du mit ihm spielen wie mit einem Vogel, und ihn anbinden für deine Mädchen?

6 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

Werden die Fischergenossen ihn verhandeln, ihn verteilen unter Kaufleute?

7 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

Kannst du seine Haut mit Spießen füllen, und seinen Kopf mit Fischharpunen?

8 שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

Lege deine Hand an ihn, gedenke des Kampfes, tue es nicht wieder!

9 הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

Siehe, eines jeden Hoffnung wird betrogen: wird man nicht schon bei seinem Anblick niedergeworfen?

10 לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

Niemand ist so kühn, daß er ihn aufreize. Und wer ist es, der sich vor mein Angesicht stellen dürfte?

11 מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

Wer hat mir zuvor gegeben? Und ich werde ihm vergelten. Was unter dem ganzen Himmel ist, ist mein.

12 לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

Nicht schweigen will ich von seinen Gliedern und von seiner Kraftfülle und von der Schönheit seines Baues.

13 מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

Wer deckte die Oberfläche seines Gewandes auf? In sein Doppelgebiß, wer dringt da hinein?

14 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

Wer tat die Pforte seines Angesichts auf? Der Kreis seiner Zähne ist ein Schrecken.

15 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

Ein Stolz sind seine starken Schilder, jedes einzelne verschlossen mit festem Siegel.

16 אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

Eines fügt sich ans andere, und keine Luft dringt dazwischen;

17 איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

Stück an Stück hangen sie fest zusammen, greifen ineinander und trennen sich nicht.

18 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

Sein Niesen strahlt Licht aus, und seine Augen sind gleich den Wimpern der Morgenröte.

19 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

Aus seinem Rachen gehen Fackeln, sprühen feurige Funken hervor.

20 מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

Aus seinen Nüstern fährt Rauch, wie aus einem siedenden Topfe und Kessel.

21 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

Sein Hauch entzündet Kohlen, und eine Flamme fährt aus seinem Rachen.

22 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

In seinem Halse wohnt Stärke, und die Angst hüpft vor ihm her.

23 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

Die Wampen seines Fleisches schließen an, sind ihm fest angegossen, unbeweglich.

24 לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

Sein Herz ist hart wie Stein, und hart wie ein unterer Mühlstein.

25 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

Vor seinem Erheben fürchten sich Starke, vor Verzagtheit geraten sie außer sich.

26 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

Trifft man ihn mit dem Schwerte, es hält nicht stand, noch Speer, noch Wurfspieß, noch Harpune.

27 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

Das Eisen achtet er für Stroh, das Erz für faules Holz.

28 לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

Der Pfeil jagt ihn nicht in die Flucht, Schleudersteine verwandeln sich ihm in Stoppeln.

29 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

Wie Stoppeln gilt ihm die Keule, und er verlacht das Sausen des Wurfspießes.

30 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

Unter ihm sind scharfe Scherben; einen Dreschschlitten breitet er hin auf den Schlamm.

31 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

Er macht die Tiefe sieden wie einen Topf, macht das Meer wie einen Salbenkessel.

32 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

Hinter ihm leuchtet der Pfad, man könnte die Tiefe für graues Haar halten.

33 אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

Auf Erden ist keiner ihm gleich, der geschaffen ist ohne Furcht.

34 את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃

Alles Hohe sieht er an; er ist König über alle wilden Tiere.