< איוב 41 >
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ | 1 |
Canst thou draw out leviathan with an hook? or his tongue with a cord which thou lettest down?
התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ | 2 |
Canst thou put an hook into his nose? or bore his jaw through with a thorn?
הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ | 3 |
Will he make many supplications unto thee? will he speak soft words unto thee?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ | 4 |
Will he make a covenant with thee? wilt thou take him for a servant for ever?
התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ | 5 |
Wilt thou play with him as with a bird? or wilt thou bind him for thy maidens?
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ | 6 |
Shall the companions make a banquet of him? shall they part him among the merchants?
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ | 7 |
Canst thou fill his skin with barbed irons? or his head with fish spears?
שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ | 8 |
Lay thine hand upon him, remember the battle, do no more.
הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ | 9 |
Behold, the hope of him is in vain: shall not one be cast down even at the sight of him?
לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ | 10 |
None is so fierce that dare stir him up: who then is able to stand before me?
מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ | 11 |
Who hath prevented me, that I should repay him? whatsoever is under the whole heaven is mine.
לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ | 12 |
I will not conceal his parts, nor his power, nor his comely proportion.
מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ | 13 |
Who can discover the face of his garment? or who can come to him with his double bridle?
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ | 14 |
Who can open the doors of his face? his teeth are terrible round about.
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ | 15 |
His scales are his pride, shut up together as with a close seal.
אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ | 16 |
One is so near to another, that no air can come between them.
איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ | 17 |
They are joined one to another, they stick together, that they cannot be sundered.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ | 18 |
By his neesings a light doth shine, and his eyes are like the eyelids of the morning.
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ | 19 |
Out of his mouth go burning lamps, and sparks of fire leap out.
מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ | 20 |
Out of his nostrils goeth smoke, as out of a seething pot or caldron.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ | 21 |
His breath kindleth coals, and a flame goeth out of his mouth.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ | 22 |
In his neck remaineth strength, and sorrow danceth before him.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ | 23 |
The flakes of his flesh are joined together: they are firm in themselves; they cannot be moved.
לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ | 24 |
His heart is as firm as a stone; yea, as hard as a piece of the nether millstone.
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ | 25 |
When he raiseth up himself, the mighty are afraid: by reason of breakings they purify themselves.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ | 26 |
The sword of him that layeth at him cannot hold: the spear, the dart, nor armour.
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ | 27 |
He esteemeth iron as straw, and brass as rotten wood.
לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ | 28 |
The arrow cannot make him flee: slingstones are turned with him into stubble.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ | 29 |
Darts are counted as stubble: he laugheth at the shaking of a spear.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ | 30 |
Sharp stones are under him: he spreadeth sharp pointed things upon the mire.
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ | 31 |
He maketh the deep to boil like a pot: he maketh the sea like a pot of ointment.
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ | 32 |
He maketh a path to shine after him; one would think the deep to be hoary.
אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ | 33 |
Upon earth there is not his like, who is made without fear.
את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ | 34 |
He beholdeth all high things: he is a king over all the children of pride.