< איוב 41 >
תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ | 1 |
Wilt thou draw out the leviathan with the hook, and press down his tongue with a cord?
התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ | 2 |
Wilt thou put a rush-rope into his nose, and pierce his jaw with a spike?
הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ | 3 |
Will he make many supplications unto thee? or will he speak softly unto thee?
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ | 4 |
Will he make a covenant with thee? wilt thou take him as a bondman for ever?
התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ | 5 |
Wilt thou play with him as with a bird, and wilt thou bind him for thy maidens?
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ | 6 |
Shall partners make traffic of him, will they divide him among merchants?
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ | 7 |
Wilt thou fill his skin with darts, and his head with fish-spears?
שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ | 8 |
Lay thy hand upon him; remember the battle, — do no more!
הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ | 9 |
Lo, hope as to him is belied: is not one cast down even at the sight of him?
לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ | 10 |
None is so bold as to stir him up; and who is he that will stand before me?
מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ | 11 |
Who hath first given to me, that I should repay [him]? [Whatsoever is] under the whole heaven is mine.
לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ | 12 |
I will not be silent as to his parts, the story of his power, and the beauty of his structure.
מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ | 13 |
Who can uncover the surface of his garment? who can come within his double jaws?
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ | 14 |
Who can open the doors of his face? Round about his teeth is terror.
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ | 15 |
The rows of his shields are a pride, shut up together [as with] a close seal.
אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ | 16 |
One is so near to another that no air can come between them;
איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ | 17 |
They are joined each to its fellow; they stick together, and cannot be sundered.
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ | 18 |
His sneezings flash light, and his eyes are like the eyelids of the morning.
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ | 19 |
Out of his mouth go forth flames; sparks of fire leap out:
מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ | 20 |
Out of his nostrils goeth smoke, as out of a boiling pot and cauldron.
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ | 21 |
His breath kindleth coals, and a flame goeth out of his mouth.
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ | 22 |
In his neck lodgeth strength, and terror danceth before him.
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ | 23 |
The flakes of his flesh are joined together: they are fused upon him, they cannot be moved.
לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ | 24 |
His heart is firm as a stone, yea, firm as the nether [millstone].
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ | 25 |
When he raiseth himself up, the mighty are afraid: they are beside themselves with consternation.
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ | 26 |
If any reach him with a sword, it cannot hold; neither spear, nor dart, nor harpoon.
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ | 27 |
He esteemeth iron as straw, bronze as rotten wood.
לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ | 28 |
The arrow will not make him flee; slingstones are turned with him into stubble.
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ | 29 |
Clubs are counted as stubble; he laugheth at the shaking of a javelin.
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ | 30 |
His under parts are sharp potsherds: he spreadeth a threshing-sledge upon the mire.
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ | 31 |
He maketh the deep to boil like a pot; he maketh the sea like a pot of ointment;
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ | 32 |
He maketh the path to shine after him: one would think the deep to be hoary.
אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ | 33 |
Upon earth there is not his like, who is made without fear.
את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ | 34 |
He beholdeth all high things; he is king over all the proud beasts.