איוב 41
| תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ | 1 |
Kan du trække Leviathan op med en Krog? eller drage dens Tunge med en Snor, du lader synke ned?
| התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ | 2 |
Kan du sætte et Sivreb i dens Næse eller gennembore dens Kæber med en Krog?
| הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ | 3 |
Mon den vil gøre mange ydmyge Begæringer til dig eller tale milde Ord for dig?
| היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ | 4 |
Mon den vil gøre en Pagt med dig, at du kan tage den til Tjener evindelig?
| התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ | 5 |
Kan du lege med den som med en Fugl? eller binde den fast, til Morskab for dine Smaapiger?
| יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ | 6 |
Skulle Deltagerne vel drive Handel med den? skulle de dele den ud iblandt Købmænd?
| התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ | 7 |
Kan du fylde dens Hud med Spyd, dens Hoved med Harpuner?
| שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ | 8 |
Læg din Haand paa den! Du vil huske den Kamp og ikke gøre det mere.
| הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ | 9 |
Se, Haabet derom slaar fejl; styrter man ikke ned endog kun ved Synet af den?
| לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ | 10 |
Der er ingen saa dumdristig, at han tør tirre den; hvo er da den, der vil bestaa for mit Ansigt?
| מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ | 11 |
— Hvo har givet mig noget først, at jeg skulde betale det? hvad der er under al Himmelen, det er mit —
| לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ | 12 |
jeg vil ikke tie om dens Lemmer og dens Styrkes Beskaffenhed og dens Legemsbygnings Yndelighed.
| מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ | 13 |
Hvo har afklædt den dens ydre Bedækning? hvo tør komme ind imellem dens dobbelte Tandrækker?
| דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ | 14 |
Hvo har opladt dens Ansigts Døre? omkring dens Tænder er der Rædsel.
| גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ | 15 |
Dens Skjoldes Rande ere prægtige, lukkede som med et tæt Segl.
| אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ | 16 |
Den ene er saa nær ved den anden, at der ikke kan komme Vejr ind imellem dem.
| איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ | 17 |
Den ene hænger fast ved den anden; de gribe i hverandre og adskilles ikke.
| עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ | 18 |
Dens Nysen lader Lys skinne, og dens Øjne ere som Morgenrødens Øjenlaage.
| מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ | 19 |
Af dens Mund fare Blus, Ildgnister fare ud.
| מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ | 20 |
Af dens Næsebor udgaar Røg som af en sydende Gryde og af en Kedel.
| נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ | 21 |
Dens Aande kan stikke Ild i Kul, og en Lue gaar ud af dens Mund.
| בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ | 22 |
Paa dens Hals hviler Styrke, og Angest hopper foran den.
| מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ | 23 |
Dens Køds Stykker hænge fast sammen; det er som støbt paa den, det kan ikke bevæges.
| לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ | 24 |
Dens Hjerte er støbt fast som Sten, ja, støbt fast som den nederste Møllesten.
| משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ | 25 |
Naar den farer op, grue de stærke; af Angest forfejle de Maalet.
| משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ | 26 |
Angriber nogen den med Sværd, da bider det ikke paa, ej heller Spyd, Kastevaaben eller Lanse.
| יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ | 27 |
Den agter Jern som Straa, Kobber som raaddent Træ.
| לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ | 28 |
Ingen Pil jager den paa Flugt, Slyngestene blive for den som Avner.
| כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ | 29 |
Køllen agtes som Avner, og den ler ad det susende Glavind.
| תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ | 30 |
Under den ere skarpe Skæl, og det er, som den drager en Tærskeslæde hen over Dyndet.
| ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ | 31 |
Dybet syder som en Gryde; den gør Havet som en Salvekedel.
| אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ | 32 |
Den gør, at Vejen skinner efter den; man maatte holde Havet for graahaaret.
| אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ | 33 |
Der er ingen, som kat? lignes ved den paa Jorden, den er skabt til at være uden Frygt.
| את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ | 34 |
Den ser ned paa alt højt; den er en Konge over alle stolte Dyr.
