איוב 40

1 ויען יהוה את איוב ויאמר׃

Hierauf wandte sich der HERR weiter an Hiob mit der Frage:

2 הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃

»Hadern will der Tadler mit dem Allmächtigen? Der Ankläger Gottes gebe Antwort darauf!«

3 ויען איוב את יהוה ויאמר׃

Da antwortete Hiob dem HERRN:

4 הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃

»Ach, ich bin zu gering: was soll ich dir entgegnen? Ich lege meine Hand auf den Mund!

5 אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃

Einmal habe ich geredet, werde aber nichts mehr entgegnen; und noch ein zweites Mal habe ich es getan, doch niemals tue ich es wieder.«

6 ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃

Weiter antwortete der HERR dem Hiob aus dem Wettersturm heraus folgendermaßen:

7 אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃

»Auf! Gürte dir die Lenden wie ein Mann: ich will dich fragen, und du belehre mich!

8 האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃

Willst du wirklich mein Recht zunichte machen, mich schuldig sprechen, damit du als gerecht dastehst?«

9 ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃

»Hast du etwa einen Arm wie Gott, und vermagst du den Donner so laut rollen zu lassen wie er?

10 עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃

So schmücke dich doch mit Erhabenheit und Hoheit und kleide dich in Pracht und Herrlichkeit!

11 הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃

Laß die Ausbrüche deines Zorns sich ergießen! Und gewahrst du irgendeinen Hochmütigen, so wirf ihn nieder!

12 ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃

Ja, gewahrst du irgendeinen Hochmütigen, so demütige ihn und stürze die Frevler nieder, wo sie stehen!

13 טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃

Laß sie allesamt tief in den Staub sinken, laß ihr Angesicht erstarren in Todesgrauen!

14 וגם אני אודך כי תושע לך ימינך׃

Dann will auch ich dich lobend anerkennen, daß deine Rechte dir den Sieg verliehen hat.«

15 הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃

»Sieh doch das Nilpferd an, das ich geschaffen habe wie dich: von Pflanzen nährt es sich wie das Rind!

16 הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃

Sieh doch, welche Kraft bei ihm in den Lenden wohnt und welche Stärke in den Muskeln seines Leibes!

17 יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃

Es macht seinen Schwanz so starr wie eine Zeder; die Sehnen seiner Schenkel sind fest verflochten.

18 עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃

Seine Knochen sind Röhren von Erz, seine Gebeine gleich geschmiedeten Eisenstangen.

19 הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃

Es ist der Erstling der schöpferischen Tätigkeit Gottes; sein Bildner hat ihm auch sein Schwert verliehen.

20 כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃

Denn Futter liefern ihm die Anhöhen, wo alle wilden Landtiere spielen.

21 תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃

Unter Lotusbüschen lagert es sich, im Versteck von Schilfrohr und Sumpf;

22 יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃

Lotusbüsche geben ihm Deckung mit ihrem Schattendach, und die Weiden des Baches umgeben es.

23 הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃

Selbst wenn der Strom mächtig anschwillt, gerät es nicht in Unruhe: es bleibt wohlgemut, wenn auch ein Jordan gegen seinen Rachen andringt.

24 בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃

Wer will es von vorn packen, wer mit einem Fangseil ihm die Nase durchbohren?