< איוב 40 >
ויען יהוה את איוב ויאמר׃ | 1 |
Und der HERR antwortete Hiob und sprach:
הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃ | 2 |
Wer mit dem Allmächtigen hadern will, soll's ihm der nicht beibringen? Und wer Gott tadelt, soll's der nicht verantworten?
ויען איוב את יהוה ויאמר׃ | 3 |
Hiob aber antwortete dem HERRN und sprach:
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃ | 4 |
Siehe, ich bin zu leichtfertig gewesen, was soll ich antworten? Ich will meine Hand auf meinen Mund legen.
אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃ | 5 |
Ich habe einmal geredet, darum will ich nicht mehr antworten; hernach will ich's nicht mehr tun.
ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃ | 6 |
Und der HERR antwortete Hiob aus einem Wetter und sprach:
אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃ | 7 |
Gürte wie ein Mann deine Lenden; ich will dich fragen, lehre mich!
האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃ | 8 |
Solltest du mein Urteil zunichte machen und mich verdammen, daß du gerecht seiest?
ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃ | 9 |
Hast du einen Arm wie Gott und kannst mit gleicher Stimme donnern, als er tut?
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃ | 10 |
Schmücke dich mit Pracht und erhebe dich; zeuch dich löblich und herrlich an!
הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃ | 11 |
Streue aus den Zorn deines Grimms; schaue an die Hochmütigen, wo sie sind, und demütige sie.
ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃ | 12 |
Ja, schaue die Hochmütigen, wo sie sind, und beuge sie und mache die Gottlosen dünne, wo sie sind.
טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃ | 13 |
Verscharre sie miteinander in der Erde und versenke ihre Pracht ins Verborgene,
וגם אני אודך כי תושע לך ימינך׃ | 14 |
so will ich dir auch bekennen, daß dir deine rechte Hand helfen kann.
הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃ | 15 |
Siehe, der Behemoth, den ich neben dir gemacht habe, frißt Heu wie ein Ochse.
הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃ | 16 |
Siehe, seine Kraft ist in seinen Lenden und sein Vermögen im Nabel seines Bauchs.
יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃ | 17 |
Sein Schwanz strecket sich wie eine Zeder, die Adern seiner Scham starren wie ein Ast.
עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃ | 18 |
Seine Knochen sind wie fest Erz, seine Gebeine sind wie eiserne Stäbe.
הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃ | 19 |
Er ist der Anfang der Wege Gottes; der ihn gemacht hat, der greift ihn an mit seinem Schwert.
כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃ | 20 |
Die Berge tragen ihm Kräuter, und alle wilden Tiere spielen daselbst.
תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃ | 21 |
Er liegt gern im Schatten, im Rohr und im Schlamm verborgen.
יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃ | 22 |
Das Gebüsch bedeckt ihn mit seinem Schatten, und die Bachweiden bedecken ihn.
הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃ | 23 |
Siehe, er schluckt in sich den Strom und achtet es nicht groß; läßt sich dünken, er wolle den Jordan mit seinem Munde ausschöpfen.
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃ | 24 |
Noch fähet man ihn mit seinen eigenen Augen, und durch Fallstricke durchbohret man ihm seine Nase.