איוב 40

1 ויען יהוה את איוב ויאמר׃

And Yahweh responded to Job, and said: —

2 הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃

Shall a reprover contend, with the Almighty? He that disputeth with GOD, let him answer it!

3 ויען איוב את יהוה ויאמר׃

Then Job responded to Yahweh, and said: —

4 הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃

Lo! I am of no account, what shall I reply to thee? My hand, have I laid on my mouth:

5 אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃

Once, have I spoken, but I will not proceed, yea twice, but I will not add.

6 ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃

So then Yahweh responded to Job, out of a storm, and said: —

7 אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃

Gird, I pray thee—as a strong man—thy loins, I will ask thee, and inform thou me.

8 האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃

Wilt thou even frustrate my justice? Wilt thou condemn me, that thou mayest appear right?

9 ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃

But if, an arm like GOD, thou hast, and, with a voice like his, thou canst thunder,

10 עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃

Deck thyself, I pray thee, with majesty and grandeur, Yea, with dignity and splendour, thou shalt clothe thyself;

11 הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃

Pour out thy transports of anger, and look on every one who is high, and lay him low;

12 ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃

Look on every one who is high, and humble him, yea tread down the lawless, on the spot:

13 טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃

Hide them in the dust all together, Their faces, bind thou in darkness;

14 וגם אני אודך כי תושע לך ימינך׃

And, even I myself, will praise thee, in that thine own right hand can bring thee salvation.

15 הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃

Behold, I pray thee, the Hippopotamus, which I made with thee, Grass—like the ox, he eateth;

16 הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃

Behold, I pray thee, his strength in his loins, and his force, in the muscles of his belly;

17 יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃

He bendeth down his tail like a cedar, the sinews of his thighs, are twisted together;

18 עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃

His bones, are barrels of bronze, his frame, is like hammered bars of iron:

19 הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃

He, is the beginning of the ways of GOD, Let his maker, present him his sword:

20 כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃

Surely the mountains bring, produce, to him, where, all the wild beasts of the field, do play;

21 תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃

Under the lotus-trees, he lieth down, in a covert of reed and swamp;

22 יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃

The lotus-trees cover him with their shade, the willows of the torrent-bed compass him about;

23 הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃

Lo! the river becometh insolent—he is not alarmed! He is confident, though a Jordan burst forth to his mouth:

24 בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃

Before his eyes, shall he be caught? With a hook, can one pierce his nose?