< איוב 4 >
ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit:
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ | 2 |
Si coeperimus loqui tibi, forsitan moleste accipies, sed conceptum sermonem tenere quis poterit?
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ | 3 |
Ecce docuisti multos, et manus lassas roborasti:
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ | 4 |
Vacillantes confirmaverunt sermones tui, et genua trementia confortasti:
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ | 5 |
Nunc autem venit super te plaga, et defecisti: tetigit te, et conturbatus es.
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ | 6 |
Ubi est timor tuus, fortitudo tua, patientia tua, et perfectio viarum tuarum?
זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ | 7 |
Recordare obsecro te, quis umquam innocens periit? aut quando recti deleti sunt?
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ | 8 |
Quin potius vidi eos, qui operantur iniquitatem, et seminant dolores, et metunt eos,
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ | 9 |
Flante Deo perisse, et spiritu irae eius esse consumptos:
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ | 10 |
Rugitus leonis, et vox leaenae, et dentes catulorum leonum contriti sunt.
ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ | 11 |
Tigris periit, eo quod non haberet praedam, et catuli leonis dissipati sunt.
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ | 12 |
Porro ad me dictum est verbum absconditum, et quasi furtive suscepit auris mea venas susurri eius.
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ | 13 |
In horrore visionis nocturnae, quando solet sopor occupare homines,
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ | 14 |
Pavor tenuit me, et tremor, et omnia ossa mea perterrita sunt:
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ | 15 |
Et cum spiritus me praesente transiret, inhorruerunt pili carnis meae.
יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ | 16 |
Stetit quidam, cuius non agnoscebam vultum, imago coram oculis meis, et vocem quasi aurae lenis audivi.
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ | 17 |
Numquid homo, Dei comparatione iustificabitur, aut factore suo purior erit vir?
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ | 18 |
Ecce qui serviunt ei, non sunt stabiles, et in angelis suis reperit pravitatem:
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ | 19 |
Quanto magis hi qui habitant domos luteas, qui terrenum habent fundamentum, consumentur velut a tinea?
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ | 20 |
De mane usque ad vesperam succidentur: et quia nullus intelligit, in aeternum peribunt.
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ | 21 |
Qui autem reliqui fuerint, auferentur ex eis: morientur, et non in sapientia.