< איוב 4 >

ויען אליפז התימני ויאמר׃ 1
Respondens autem Eliphaz Themanites, dixit:
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ 2
Si coeperimus loqui tibi, forsitan moleste accipies, sed conceptum sermonem tenere quis poterit?
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ 3
Ecce docuisti multos, et manus lassas roborasti:
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ 4
Vacillantes confirmaverunt sermones tui, et genua trementia confortasti:
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ 5
Nunc autem venit super te plaga, et defecisti: tetigit te, et conturbatus es.
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ 6
Ubi est timor tuus, fortitudo tua, patientia tua, et perfectio viarum tuarum?
זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ 7
Recordare obsecro te, quis umquam innocens periit? aut quando recti deleti sunt?
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ 8
Quin potius vidi eos, qui operantur iniquitatem, et seminant dolores, et metunt eos,
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ 9
Flante Deo perisse, et spiritu irae eius esse consumptos:
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ 10
Rugitus leonis, et vox leaenae, et dentes catulorum leonum contriti sunt.
ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ 11
Tigris periit, eo quod non haberet praedam, et catuli leonis dissipati sunt.
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ 12
Porro ad me dictum est verbum absconditum, et quasi furtive suscepit auris mea venas susurri eius.
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ 13
In horrore visionis nocturnae, quando solet sopor occupare homines,
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ 14
Pavor tenuit me, et tremor, et omnia ossa mea perterrita sunt:
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ 15
Et cum spiritus me praesente transiret, inhorruerunt pili carnis meae.
יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ 16
Stetit quidam, cuius non agnoscebam vultum, imago coram oculis meis, et vocem quasi aurae lenis audivi.
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ 17
Numquid homo, Dei comparatione iustificabitur, aut factore suo purior erit vir?
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ 18
Ecce qui serviunt ei, non sunt stabiles, et in angelis suis reperit pravitatem:
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ 19
Quanto magis hi qui habitant domos luteas, qui terrenum habent fundamentum, consumentur velut a tinea?
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ 20
De mane usque ad vesperam succidentur: et quia nullus intelligit, in aeternum peribunt.
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ 21
Qui autem reliqui fuerint, auferentur ex eis: morientur, et non in sapientia.

< איוב 4 >