איוב 4
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
Τότε Ελιφάς ο Θαιμανίτης απεκρίθη και είπεν·
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ | 2 |
Εάν επιχειρισθώμεν να λαλήσωμεν προς σε, θέλεις δυσαρεστηθή; αλλά τις δύναται να κρατηθή από του να ομιλήση;
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ | 3 |
Ιδού, συ ενουθέτησας πολλούς· και χείρας αδυνάτους ενίσχυσας.
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ | 4 |
Οι λόγοι σου υπεστήριξαν τους κλονιζομένους, και γόνατα κάμπτοντα ενεδυνάμωσας.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ | 5 |
Τώρα δε ήλθεν επί σε τούτο, και βαρυθυμείς· σε εγγίζει, και ταράττεσαι.
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ | 6 |
Ο φόβος σου δεν είναι το θάρρος σου, και η ευθύτης των οδών σου η ελπίς σου;
| זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ | 7 |
Ενθυμήθητι, παρακαλώ· τις αθώος ων απωλέσθη; και που εξωλοθρεύθησαν οι ευθείς;
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ | 8 |
Καθώς εγώ είδον, όσοι ηροτρίασαν ανομίαν και έσπειραν ασέβειαν, θερίζουσιν αυτάς·
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ | 9 |
εξολοθρεύονται υπό του φυσήματος του Θεού, και από της πνοής των μυκτήρων αυτού αφανίζονται·
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ | 10 |
ο βρυγμός του λέοντος και η φωνή του αγρίου λέοντος και το γαυρίαμα των σκύμνων, εσβέσθησαν·
| ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ | 11 |
ο λέων απόλλυται δι' έλλειψιν θηράματος, και οι σκύμνοι της λεαίνας διασκορπίζονται.
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ | 12 |
Και λόγος ήλθεν επ' εμέ κρυφίως, και το ωτίον μου έλαβέ τι παρ' αυτού.
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ | 13 |
Εν μέσω των στοχασμών διά τα οράματα της νυκτός, ότε βαθύς ύπνος πίπτει επί τους ανθρώπους,
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ | 14 |
Φρίκη συνέλαβέ με και τρόμος, και μεγάλως τα οστά μου συνέσεισε.
| ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ | 15 |
Και πνεύμα διήλθεν απ' έμπροσθέν μου, αι τρίχες του σώματός μου ανεσηκώθησαν·
| יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ | 16 |
εστάθη, αλλ' εγώ δεν διέκρινα την μορφήν αυτού· σχήμα εφάνη έμπροσθεν των οφθαλμών μου· ήκουσα λεπτόν φύσημα και φωνήν λέγουσαν,
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ | 17 |
Ο άνθρωπος θέλει είσθαι δικαιότερος του Θεού; θέλει είσθαι ο άνθρωπος καθαρώτερος του Ποιητού αυτού;
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ | 18 |
Ιδού, αυτός δεν εμπιστεύεται εις τους δούλους αυτού, και εν τοις αγγέλοις αυτού βλέπει ελάττωμα·
| אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ | 19 |
πόσω μάλλον εις τους κατοικούντας οικίας πηλίνας, αίτινες έχουσι το θεμέλιον αυτών εν τω χώματι και αφανίζονται έμπροσθεν του σαρακίου;
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ | 20 |
Από πρωΐ έως εσπέρας φθείρονται· χωρίς να νοήση τις, αφανίζονται διά παντός.
| הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ | 21 |
Το μεγαλείον αυτών το εν αυτοίς δεν παρέρχεται; Αποθνήσκουσιν, αλλ' ουχί εν σοφία.
