איוב 4
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
Et Éliphaz, le Thémanite, répondit et dit:
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ | 2 |
Si nous essayons de t’adresser une parole, en seras-tu irrité? Mais qui pourrait se retenir de parler?
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ | 3 |
Voici, tu en as enseigné beaucoup, et tu as fortifié les mains languissantes;
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ | 4 |
Tes paroles ont tenu droit celui qui chancelait, et tu as affermi les genoux qui ployaient;
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ | 5 |
Mais maintenant [le malheur] est venu sur toi, et tu es irrité; il t’atteint, et tu es troublé.
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ | 6 |
Ta crainte [de Dieu] n’est-elle pas ta confiance, et l’intégrité de tes voies, ton espérance?
| זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ | 7 |
Souviens-toi, je te prie, qui a péri étant innocent? et où les hommes droits ont-ils été détruits?
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ | 8 |
Selon ce que j’ai vu, ceux qui labourent l’iniquité et qui sèment la misère, la moissonnent.
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ | 9 |
Ils périssent par le souffle de Dieu, et sont consumés par le souffle de ses narines.
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ | 10 |
Le rugissement du lion et la voix du [lion] rugissant [sont étouffés], et les dents des jeunes lions sont brisées;
| ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ | 11 |
Le fort lion périt faute de proie, et les petits de la lionne sont dispersés.
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ | 12 |
Une parole vint à moi secrètement, et mon oreille en saisit la susurration,
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ | 13 |
Au milieu des pensées que font naître les visions de la nuit, quand un sommeil profond tombe sur les hommes;
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ | 14 |
La frayeur vint sur moi, et le frisson, et elle fit trembler la multitude de mes os;
| ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ | 15 |
Et un esprit passa devant moi: les cheveux de ma chair se dressèrent.
| יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ | 16 |
Il se tint là; je ne reconnus pas son apparence: une forme était devant mes yeux. J’entendis un léger murmure et une voix:
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ | 17 |
Un mortel sera-t-il plus juste que Dieu, l’homme sera-t-il plus pur que celui qui l’a fait?
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ | 18 |
Voici, il ne se fie pas à ses serviteurs, et ses anges il les charge de folie;
| אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ | 19 |
Combien plus à ceux qui habitent dans des maisons d’argile dont le fondement est dans la poussière, qui sont écrasés comme la teigne!
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ | 20 |
Du matin au soir, ils sont frappés; ils périssent pour toujours sans qu’on y fasse attention.
| הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ | 21 |
Leurs cordes ne leur sont-elles pas arrachées? Ils meurent, et sans sagesse.
