איוב 4

1 ויען אליפז התימני ויאמר׃

Then Eliphaz the Temanite answered,

2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

“If someone ventures to talk with you, will you be grieved? But who can withhold himself from speaking?

3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

Behold, you have instructed many, you have strengthened the weak hands.

4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

Your words have supported him who was falling, you have made the feeble knees firm.

5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

But now it has come to you, and you faint. It touches you, and you are troubled.

6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

Isn’t your piety your confidence? Isn’t the integrity of your ways your hope?

7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

“Remember, now, who ever perished, being innocent? Or where were the upright cut off?

8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

According to what I have seen, those who plow iniquity and sow trouble, reap the same.

9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

By the breath of God they perish. By the blast of his anger are they consumed.

10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

The roaring of the lion, and the voice of the fierce lion, the teeth of the young lions, are broken.

11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

The old lion perishes for lack of prey. The cubs of the lioness are scattered abroad.

12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

“Now a thing was secretly brought to me. My ear received a whisper of it.

13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

In thoughts from the visions of the night, when deep sleep falls on men,

14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

fear came on me, and trembling, which made all my bones shake.

15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

Then a spirit passed before my face. The hair of my flesh stood up.

16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

It stood still, but I couldn’t discern its appearance. A form was before my eyes. Silence, then I heard a voice, saying,

17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

‘Shall mortal man be more just than God? Shall a man be more pure than his Maker?

18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

Behold, he puts no trust in his servants. He charges his angels with error.

19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

How much more those who dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, who are crushed before the moth!

20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

Between morning and evening they are destroyed. They perish forever without any regarding it.

21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃

Isn’t their tent cord plucked up within them? They die, and that without wisdom.’