איוב 4

1 ויען אליפז התימני ויאמר׃

And Eliphaz the Temanite answers and says:

2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

“Has one tried a word with you? You are weary! And who is able to keep in words?

3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

Behold, you have instructed many, And feeble hands you make strong.

4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

Your words raise up the stumbling one, And you strengthen bowing knees.

5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

But now, it comes to you, And you are weary; It strikes to you, and you are troubled.

6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

Is your reverence not your confidence? Your hope—the perfection of your ways?

7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

Now remember, Who, being innocent, has perished? And where have the upright been cut off?

8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

As I have seen—plowers of iniquity, And sowers of misery, reap it!

9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

From the breath of God they perish, And from the spirit of His anger [are] consumed.

10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

The roaring of a lion, And the voice of a fierce lion, And teeth of young lions have been broken.

11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

An old lion is perishing without prey, And the whelps of the lioness separate.

12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

And a thing is secretly brought to me, And my ear receives a little of it.

13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

In thoughts from visions of the night, In the falling of deep sleep on men,

14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

Fear has met me, and trembling, And the multitude of my bones caused to fear.

15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

And a spirit passes before my face, The hair of my flesh stands up;

16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

It stands, and I do not discern its aspect, A likeness [is] before my eyes, Silence! And I hear a voice:

17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

Is mortal man more righteous than God? Is a man cleaner than his Maker?

18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

Behold, He puts no credence in His servants, Nor sets praise in His messengers.

19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

Also—the inhabitants of houses of clay (Whose foundation [is] in the dust, They bruise them before a moth).

20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

From morning to evening are beaten down, Without any regarding, they perish forever.

21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃

Has their excellence not been removed with them? They die, and not in wisdom!”