איוב 4

1 ויען אליפז התימני ויאמר׃

Then Eliphaz the Temanite replied:

2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃

“If one ventures a word with you, will you be wearied? Yet who can keep from speaking?

3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃

Surely you have instructed many, and have strengthened their feeble hands.

4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃

Your words have steadied those who stumbled; you have braced the knees that were buckling.

5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃

But now trouble has come upon you, and you are weary. It strikes you, and you are dismayed.

6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃

Is your reverence not your confidence, and the uprightness of your ways your hope?

7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃

Consider now, I plead: Who, being innocent, has ever perished? Or where have the upright been destroyed?

8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃

As I have observed, those who plow iniquity and those who sow trouble reap the same.

9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃

By the breath of God they perish, and by the blast of His anger they are consumed.

10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃

The lion may roar, and the fierce lion may growl, yet the teeth of the young lions are broken.

11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃

The old lion perishes for lack of prey, and the cubs of the lioness are scattered.

12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃

Now a word came to me secretly; my ears caught a whisper of it.

13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃

In disquieting visions in the night, when deep sleep falls on men,

14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃

fear and trembling came over me and made all my bones shudder.

15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃

Then a spirit glided past my face, and the hair on my body bristled.

16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃

It stood still, but I could not discern its appearance; a form loomed before my eyes, and I heard a whispering voice:

17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃

‘Can a mortal be more righteous than God, or a man more pure than his Maker?

18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃

If God puts no trust in His servants, and He charges His angels with error,

19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃

how much more those who dwell in houses of clay, whose foundations are in the dust, who can be crushed like a moth!

20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃

They are smashed to pieces from dawn to dusk; unnoticed, they perish forever.

21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃

Are not their tent cords pulled up, so that they die without wisdom?’