ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ | 2 |
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ | 3 |
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ | 4 |
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ | 5 |
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ | 6 |
זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ | 7 |
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ | 8 |
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ | 9 |
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ | 10 |
ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ | 11 |
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ | 12 |
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ | 13 |
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ | 14 |
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ | 15 |
יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ | 16 |
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ | 17 |
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ | 18 |
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ | 19 |
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ | 20 |
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ | 21 |