איוב 39
| הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ | 1 |
Sabes tu o tempo em que as cabras montezes parem? ou consideraste as dôres das cervas?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ | 2 |
Contarás os mezes que cumprem? ou sabes o tempo do seu parto?
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ | 3 |
Quando se encurvam, produzem seus filhos, e lançam de si as suas dôres.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ | 4 |
Seus filhos enrijam, crescem com o trigo: saem, e nunca mais tornam a ellas.
| מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ | 5 |
Quem despediu livre o jumento montez? e quem soltou as prisões ao jumento bravo?
| אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ | 6 |
Ao qual dei o ermo por casa, e a terra salgada por suas moradas.
| ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ | 7 |
Ri-se do arroido da cidade: não ouve os muitos gritos do exactor.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ | 8 |
O que descobre nos montes é o seu pasto, e anda buscando tudo que está verde.
| היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ | 9 |
Ou, querer-te-ha servir o unicornio? ou ficará na tua cavallariça?
| התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ | 10 |
Ou amarrarás o unicornio com a sua corda no rego? ou estorroará apoz ti os valles?
| התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ | 11 |
Ou confiarás n'elle, por ser grande a sua força? ou deixarás a seu cargo o teu trabalho?
| התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ | 12 |
Ou fiarás d'elle que te torne o que semeaste e o recolherá na tua eira?
| כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ | 13 |
Vem de ti as alegres azas dos pavões, que teem pennas de cegonha e d'aguia?
| כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ | 14 |
A qual deixa os seus ovos na terra, e os aquenta no pó.
| ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ | 15 |
E se esquece de que algum pé os pise, ou os animaes do campo os calquem.
| הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ | 16 |
Endurece-se para com seus filhos, como se não fossem seus: debalde é seu trabalho, porquanto está sem temor.
| כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ | 17 |
Porque Deus a privou de sabedoria, e não lhe repartiu entendimento.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ | 18 |
A seu tempo se levanta ao alto: ri-se do cavallo, e do que vae montado n'elle.
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ | 19 |
Ou darás tu força ao cavallo? ou vestirás o seu pescoço com trovão?
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ | 20 |
Ou espantal-o-has, como ao gafanhoto? terrivel é o fogoso respirar das suas ventas.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ | 21 |
Escarva a terra, e folga na sua força, e sae ao encontro dos armados.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ | 22 |
Ri-se do temor, e não se espanta, e não torna atraz por causa da espada.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ | 23 |
Contra elle rangem a aljava, o ferro flammante da lança e do dardo.
| ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ | 24 |
Sacudindo-se, e removendo-se, escarva a terra, e não faz caso do som da buzina.
| בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ | 25 |
Na furia do som das buzinas diz: Eia! e de longe cheira a guerra, e o trovão dos principes, e o alarido.
| המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ | 26 |
Ou vôa o gavião pela tua intelligencia, e estende as suas azas para o sul?
| אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ | 27 |
Ou se remonta a aguia ao teu mandado, e põe no alto o seu ninho?
| סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ | 28 |
Nas penhas mora e habita: no cume das penhas, e nos logares seguros.
| משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ | 29 |
Desde ali descobre a preza: seus olhos a avistam desde longe.
| ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ | 30 |
E seus filhos chupam o sangue, e onde ha mortos ahi está.
