< איוב 39 >

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ 1
Numquid nosti tempus partus ibicum in petris, vel parturientes cervas observasti?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ 2
Dinumerasti menses conceptus earum, et scisti tempus partus earum?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ 3
Incurvantur ad fœtum, et pariunt, et rugitus emittunt.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ 4
Separantur filii earum, et pergunt ad pastum: egrediuntur, et non revertuntur ad eas.
מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ 5
Quis dimisit onagrum liberum, et vincula ejus quis solvit?
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ 6
cui dedi in solitudine domum, et tabernacula ejus in terra salsuginis.
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ 7
Contemnit multitudinem civitatis: clamorem exactoris non audit.
יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ 8
Circumspicit montes pascuæ suæ, et virentia quæque perquirit.
היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ 9
Numquid volet rhinoceros servire tibi, aut morabitur ad præsepe tuum?
התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ 10
Numquid alligabis rhinocerota ad arandum loro tuo, aut confringet glebas vallium post te?
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ 11
Numquid fiduciam habebis in magna fortitudine ejus, et derelinques ei labores tuos?
התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ 12
Numquid credes illi quod sementem reddat tibi, et aream tuam congreget?
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ 13
Penna struthionis similis est pennis herodii et accipitris.
כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ 14
Quando derelinquit ova sua in terra, tu forsitan in pulvere calefacies ea?
ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ 15
Obliviscitur quod pes conculcet ea, aut bestia agri conterat.
הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ 16
Duratur ad filios suos, quasi non sint sui: frustra laboravit, nullo timore cogente.
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ 17
Privavit enim eam Deus sapientia, nec dedit illi intelligentiam.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ 18
Cum tempus fuerit, in altum alas erigit: deridet equum et ascensorem ejus.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ 19
Numquid præbebis equo fortitudinem, aut circumdabis collo ejus hinnitum?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ 20
Numquid suscitabis eum quasi locustas? gloria narium ejus terror.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ 21
Terram ungula fodit; exultat audacter: in occursum pergit armatis.
ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ 22
Contemnit pavorem, nec cedit gladio.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ 23
Super ipsum sonabit pharetra; vibrabit hasta et clypeus:
ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ 24
fervens et fremens sorbet terram, nec reputat tubæ sonare clangorem.
בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ 25
Ubi audierit buccinam, dicit: Vah! procul odoratur bellum: exhortationem ducum, et ululatum exercitus.
המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ 26
Numquid per sapientiam tuam plumescit accipiter, expandens alas suas ad austrum?
אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ 27
Numquid ad præceptum tuum elevabitur aquila, et in arduis ponet nidum suum?
סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ 28
In petris manet, et in præruptis silicibus commoratur, atque inaccessis rupibus.
משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ 29
Inde contemplatur escam, et de longe oculi ejus prospiciunt.
ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ 30
Pulli ejus lambent sanguinem: et ubicumque cadaver fuerit, statim adest.

< איוב 39 >